השיפוץ הציף את הדירה, השכנים יפצו ב-48 אלף שקל

דיירי בניין באשדוד הוסיפו לדירתם מרפסת, אך בדרך פגעו באיטום הדירה שבקומה למטה. ביהמ"ש קבע כי עליהם לפצות את בעלת הדירה על הנזקים שנגרמו לה, לאחר שהשוכר הפסיק את חוזה השכירות באמצע (חדשות, משפט)

עו"ד יורם קידרון | כיכר השבת |
(צילום: נתי שוחט - פלאש90)

התביעה הוגשה לבית משפט השלום באשדוד בספטמבר 2012 על ידי בעלת דירה בקומה הראשונה ברחוב חזקיה שבעיר, שלטענתה נאלצה להגיע ארצה מחו"ל כדי לטפל בנזקים הכבדים שהסבו לה השיפוצים שערכו השכנים מהקומה שמעליה.

לייעוץ במקרקעין

פנו ל- עורך דין מקרקעין

לטענתה, הם בנו ללא רשותה מרפסת בשטח שכלל לא הייתה להם רשות לעשות בו שימוש, ועבודות הבנייה פגעו באיטום של דירתה, ולכן חדרו אליה מי גשמים שגרמו לנזקי רטיבות כבדים.

היא הסבירה כי הדירה הפכה בלתי ראויה למגורים, עד כדי כך שהדייר ששכר אותה עזב באמצע הסכם השכירות. בעקבות זאת, היא נותרה ללא שוכר במשך שנה ושמונה חודשים.

השכנים לעומתה טענו כי השטח הוא רכוש משותף ולא רכושה הפרטי של התובעת. בנוגע לנזקים שנגרמו לה, הם טענו כי אלו לא נגרמו באשמתם, אלא בשל העובדה כי הבניין היה מוזנח. לטענתם השיפוץ שעשו לא פגע באיטומים קיימים, ואף להפך – הם ריצפו את הגג שמעל דירת התובעת והוסיפו שכבת איטום נוספת.

הקטנת נזק

סגן הנשיא השופט גיל דניאל התבסס על חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, לפיה הגורם העיקרי לנזילה הוא חדירת מים מהמרפסת של הנתבעים. בהתאם, קבע השופט כי היה על הנתבעים לאתר את מקור הרטיבות בזמן ולמנוע את המשך חדירת הרטיבות לדירת התובעת.

יחד עם זאת, השופט סבר כי התובעת הייתה יכולה להקטין את הנזק שנגרם לה בעקבות השיפוץ. השופט הסביר למשל, כי לאחר עזיבת השוכר התובעת הייתה יכולה להשכיר את הדירה לשוכרים חדשים לתקופות קצרות בחודשי הקיץ, בהם לא מורגשת הנזילה, או בשכירות מוזלת. משלא עשתה זאת, היא לא זכאית למלוא הפיצוי עבור התקופה שבה הדירה עמדה ריקה.

כמו כן, השופט דחה את טענת התובעת בדבר השימוש בשטח שמעל לדירתה, כיוון שלקביעתו מדובר ברכוש משותף.

לבסוף, קבע השופט דניאל כי התובעת זכאית לפיצויים עבור עשרה חודשי שכירות בלבד, בסך כולל של 30 אלף שקל. לסכום זה הוסיף השופט פיצויים של 9,500 שקל עבור נזקים נוספים, כמו תשלומים קבועים לארנונה, חשמל וגז, והוצאות ההגעה ארצה, וכן פיצוי של 8,500 שקל על עגמת נפש. סך כל הפיצוי מגיע ל-48 אלף שקל.

נפסק כי הנתבעים ישלמו לתובעת שכר טרחת עו"ד בסך 7,020 שקל.

מפרשה זו אנו למדים שעל מנת שבית המשפט יפסוק לטובתנו פיצוי מלא על הנזק שנגרם לנו, אנחנו מחויבים לפעול בצורה המיטבית ולהקטין אותו באמצעות פעולה אקטיבית עד כמה שניתן, אף שאירע שלא באשמתנו.

  • ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

לעורכי דין בתחום דיני מקרקעין • לפסק הדין לחצו כאן.

הכותב: עורך דין יורם קידרון עוסק בדיני מקרקעין

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותב לא ייצג בתיק

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר