סכסוך בין שכנים בעקבות עבודות בנייה בבניין משותף בחיפה, הגיע עד לבית המשפט המחוזי בנצרת, שהורה לשכן שפעל בניגוד להיתר בנייה שקיבל, להשיב את מצב הבניין לקדמותו.
פנו ל-עורך דין מקרקעין
לפני כשבע שנים, ביקשו שני שכנים מבניין משותף בחיפה אישור לבנות תוספות בנייה, כל אחד בדירתו.
השכנה, בעלת דירה בקומה השנייה, והשכן, המחזיק בדירה בקומת הקרקע, חתמו על הסכם המפרט את תוספות הבנייה שכל אחד מהם רשאי לבצע.
לימים, קיבלו שני השכנים את האישור המיוחל וביצעו את העבודות, אלא שלטענת השכנה, השכן חרג מההיתר והפר את ההסכם, תוך כדי שהשתלט על חלקים מהרכוש המשותף בבניין.
בעקבות זאת, הגישה השכנה תביעה למפקחת על המקרקעין, בה פירטה כיצד השכן בנה לעצמו חצר פרטית על חשבון שביל כניסה לבניין, וסיפח שטחים מהרכוש המשותף לביתו.
כמו כן, השכנה התלוננה על כך שהשכן הפך את מחסנו ליחידת דיור להשכרה.
בינתיים, החזיר השכן שטחים שסיפח לעצמו מהרכוש המשותף.
המפקחת קיבלה את טענת השכנה, לפיה השכן חרג מהיתר הבנייה, אך סירבה לתת צו להריסת העבודות הלא חוקיות, בנימוק שהדבר "אינו ריאלי". במקום זאת, הורתה המפקחת לשכן להקים על חשבונו שביל כניסה חלופי לדיירים.
בנוסף, סירבה המפקחת לאסור על השכן להשתמש במחסן הצמוד לדירתו כדירת מגורים, לאחר שהשתכנעה כי הוא עושה זאת כבר תקופה ארוכה.
השכנה סירבה להשלים עם קביעת המפקחת והגישה ערעור לבית המשפט המחוזי בנצרת, בטענה שהחלטת המפקחת למעשה מעניקה לגיטימציה למעשיו האסורים של השכן.
מנגד, טען המשיב שאין מקום להתערב בקביעות המפקחת, והאשים את המערערת בכך שלדבריו היא מונעת ממנו להקים שביל גישה חלופי.
כמו כן, טען המשיב כי השימוש שהוא עושה במשך במחסן כיחידת מגורים אינו פוגע בבעלי הדירות בבניין, מה גם שהסכם הבית המשותף מאשר לו להשתמש במחסן "כאוות נפשו".
לא שימוש רגיל
השופט ערפאת טאהא דחה את עמדת המפקחת, לפיה לא ניתן להורות למשיב להרוס את עבודות הבנייה שביצע.
"אין לקבל מצב שבעל דירה בבית משותף יבצע שינויים מהותיים ברכוש המשותף, ויבצע עבודות בנייה הטעונות היתר ללא היתר תוך השתלטות על חלק מהרכוש המשותף ובכך יכפה על בעלי הדירות מציאות חדשה שלא הסכימו לה", כתב השופט.
כמו כן, ביקר השופט את החלטת המפקחת המאשרת למשיב לערוך שימוש בלתי חוקי במחסנים למטרות מגורים מהטעם שהשימוש נערך זמן רב, מבלי שהסבירה מדוע לעובדה זו יש חשיבות.
לדברי השופט, הסכם הבית המשותף אמנם מאשר לבעל דירה לערוך שימוש במחסנו למטרותיו מבלי לקבל את הסכמת הדיירים, אלא שהוא מותנה בכך שיהיה "רגיל או טבעי ומקובל".
מכאן, הבהיר השופט, שהשימוש במחסן כיחידת מגורים אינו בגדר שימוש רגיל.
לפיכך, הערעור התקבל באופן שבו נפסק על המשיב להרוס את כל העבודות שביצע ברכוש המשותף בניגוד להסכם עליו חתם עם המערערת, ולהחזיר את מצב הבניין למצב בו היה לפני ביצוע העבודות.
בנוסף, נאסר על המשיב לערוך שימוש במחסן למטרות מגורים, והוא חויב לשלם למערערת 20,000 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.
אב בית הדין השופט הבכיר זיאד הווארי והשופטת אסתר הלמן הצטרפו לפסק הדין.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
לעורכי דין מקרקעין • לפסק הדין לחצו כאן.
הכותב: עורך דין אבי הורביץ
אתר המשפט הישראלי "פסקדין".
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.