זקן המקובלים: הערב (ראשון) ימלאו עשר שנים לפטירת זקן המקובלים הצדיק המקובל רבי יצחק כדורי זצוק"ל, מי שהיה גדול המקובלים בישראל. לרגל יום הפטירה ישבנו לשמוע מעט סיפורים מהרב מרדכי חסידים, שהיה במשך חמש שנים עוזרו האישי של הרב, וישן לצידו בחדר אחד במשך כל השנים הללו.
הגר"י כדורי תמך במשך שנים בתנועת ש"ס, מלבד מערכת בחירות אחת בה תמך במפלגת 'זן' שלא עברה את אחוז החסימה, אך באחת ממערכות הבחירות מקורביו הערימו קשיים בתמיכת הרב.
בסעודת שבת בביתו של מרן פוסק הדור הגאון רבי עובדיה יוסף זצוק"ל, מנהיגה הרוחנית של ש"ס, ישבו לצידו אריה דרעי ומרדכי חסידים. "מרן פנה אלי ואמר לי 'עושים לי צרות עם הרב כדורי, לא נותנים לו לתמוך בש"ס, תראה מה אפשר לעשות בנושא עם הרב בניהו', הרב ביקש ממני לעזור לו בנושא", מספר חסידים.
"ביום ראשון בבוקר הגעתי יחד עם המקובל רבי בניהו שמואלי, (כיום חסידים משמש כעוזר שלו), נכנסנו לרב כדורי כשבמקביל מרן הרב עובדיה ואריה דרעי ממתינים ברכב בסמוך לבית הכנסת 'היזדים', הרב בניהו דיבר עם הרב כדורי אם יש בעיה עם ש"ס, כשהבין שהכל בסדר הודעתי לאריה שיגיע עם מרן. אחרי דקה הם נכנסו, הרב כדורי והרב עובדיה דיברו בניהם ובתוך דקות עיתונאים וצלמים נכנסו לתעד את הפגישה שכמובן לאחריה הרב כדורי הודיע שהוא תומך בתנועת ש"ס".
שאלנו את חסידים על סדר היום של הגר"י כדורי זצוק"ל והוא נזכר בבוקר מושלג: "כל בוקר הייתי מעיר את הרב בשעה 06:15, ואז היינו נוסעים לבית הכנסת לתפילת שחרית. בוקר אחד התעוררתי וראיתי שירד שלג כבד, הכל היה לבן, הערתי את הרב ואמרתי לעצמי שהיום נעשה מניין בבית של הרב, אי אפשר לצאת - הכל שלג, נחתי עוד קצת ופתאום אחרי דקות ספורות הרב מעיר אותי עם המקל ואמר לי 'קום עצל - קום עצל', הרב היה כבר עם התפילין והטלית.
"אחרי כמה דקות הסברתי לרב שיש שלג כבד ונעשה תפילה בבית ואכן כך היה, הבאנו עשרה אברכים מבית הכנסת 'היזדים' שהתפללו אתנו שחרית".
חסידים שהיה גם עוזרו של ראש ישיבת 'פורת יוסף' הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצוק"ל מספר כי באחת מפגישותיו עם הרב: "חכם בן ציון אומר לי, אנשים חושבים שהרב כדורי הוא מקובל מבוגר, הם לא יודעים שמדובר בתלמיד חכם גדול - הוא גדול עצום'.
"ובאמת אני יכול להעיד שכל לילה הרב כדורי לא היה הולך לישון בלי שהוא לומד גמרא בעיון עם רש"י תוספות, מהרש"א ורש"ש, לפי הסדר, כך כל לילה, רק אז הרב היה עולה לישון. אני אישית הייתי לומד עם הרב את מה שלמדנו בישיבת 'פורת יוסף', הייתי 'בוחן' את הרב, הוא היה בקיא בכל הש"ס".
"הייתי מביא לרב אוכל", מספר חסידים, "במיוחד פירות. כשהרב היה אוכל הוא היה קורא לי ואומר לי 'בוא תתקן', הרב לא היה מגדיר את זה כ'אכילה' אלא כ'תיקון', כך בכל הדברים".
הרב כדורי נודע כרב שהיה מעשן לא מעט, חסידים מדבר על מאחורי הקלעים בבית: "הרב היה מעשן והיה נראה שהוא נהנה, פעם אחת שאלתי את הרב על הסיגריות והוא ענה לי 'אני פחות נהנה העיקר זה המלאכים שנהנים וניזונים מזה', ולא הוסיף".
"גם בחיסכון הרב היה מקפיד על בל תשחית", מספר חסידים ומוסיף: "הייתי שוטף לרב את הצלחות אחרי האוכל, פעם אחת הוא עצר אותי ולקח לי את הצלחת מהיד, אמר לי 'לא צריך לשפוך הרבה מים. הנה - קח קצת מים ותשטוף, זה מספיק, חבל".
הרב כדורי אושפז לקראת סוף ימיו, אך ערב שבת שוחרר מבית החולים והיה נראה כי התחזק, אבל עם צאת השבת מצבו הדרדר שוב והרב אושפז בבית החולים 'ביקור חולים', לאחר שבוע, בצאת השבת, הרב נפטר.
"כל ערב הייתי מגיע לבית החולים ויושב עם מקורבו של הרב, אלי מזרחי", מספר חסידים, "היינו יושבים עד השעות הקטנות של הלילה ועוזרים לרב. באחת הפעמים שישבנו על יד הרב, ראינו אותו מרגיש שלא בנוח, ואז הרב פנה אלינו ואמר לנו שיש גויה שמטפלת לו במצעים, בחפצים שלו, ואז הרב אמר 'תוציאו אותה מפה, לא גויה כאן' ובאמת כך היה, מאז אותו יום רק אישה חרדית היית מטפלת בחפצים ובמיטה של הרב".
חסידים מספר כי "השחקן אלי יצפאן היה מגיע לבקר את הרב בבית החולים, היה אפשר לראות את ההערצה שיש לו לרב, הוא היה ממתין שהרב יסיים לאכול או לשתות תה, ואז היה מיד לוקח את זה ושותה את השאריות".
מרדכי חסידים נזכר במוצאי השבת, כ"ט בטבת תשס"ו, הערב בו הרב כדורי הלך לעולמו: "עם צאת השבת התקשר אליי אלי מזרחי ובני המשפחה ואמרו לי שהמצב קשה, נסעתי והבאתי את הרב בניהו שמואלי ואביו הצדיק רבי שלום, הגענו מיד לבית החולים ונכנסו לחדר של הרב, הרבנים עשו את התיקון, קראו 'פיטום הקטורת' ועוד.
"לאחר כמה דקות הרופאים הוציאו את כולם והכניסו את בני המשפחה, עד שהבינו שמדובר בדקות אחרונות, הרבנים נכנסו שוב, אמרו 'שמע ישראל', 'עלינו לשבח' וכל התיקון בבכי עד שהרב נפטר והשאיר אותנו יתומים".
לדבריו: "יש בעיה של הלנת המת, רצינו לארגן מהר את ההלוויה, אבל הרב בניהו פנה למרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל שאמר לנו שמפני כבוד התורה יש לדחות את ההלוויה ליום ראשון כדי שכולם יספיקו להגיע, וכן כך היה".