שכנות טובה הייתה מונעת הפסד כפול: שתי המשפחות יהרסו את חריגות הבנייה

שתי המשפחות, הגרות בבית משותף בירושלים, הגישו תביעה נגד חריגות הבנייה של האחרת. בשבוע שעבר הורה בית משפט השלום לשתיהן להרוס את הבנייה שלא קיבלה היתרים, והמליץ להן להגיע להסדר שיביא לחיי שכנות סבירים

עו"ד נמרוד טאובר | כיכר השבת |
אילוסטרציה (צילום: שאטרסטוק)

שתי משפחות הגרות בבית משותף בשכונת גאולה בירושלים הסתכסכו ביניהן לפני מספר שנים. הכל החל כשהמשפחה שגרה בקומת הקרקע בנתה בחצר המוצמדת לדירתה, תוספת של חדר שינה ומטבחון, מבלי שניתן לה אישור, וסירבה להרוס אותם גם לאחר שבית המשפט הוציא צו הריסה.

לייעוץ בתחום

פנו ל - עורך דין מקרקעין

בסמוך להתרחשויות אלה, גם המשפחה מהקומה העליונה הרשתה לעצמה לחרוג מהיתרי הבנייה, והוסיפה על הגג המוצמד לדירתה יחידת דיור, ובשלב מסוים אף החלה לבנות על גג החדר הלא חוקי של שכניה מלמטה. אלה ביקשו מבית המשפט לעצור את העבודות, וב-1988 ניתן נגדם צו מניעה, שלאחריו הגיעו המשפחות להסכמה שלא תהיה בנייה נוספת.

עשרים שנה חלפו, והמשפחה מלמעלה פנתה לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, וביקשה היתר לתוספת שמעל גג ביתה, והיתר לבנות מעל לחצר של שכניה.

המשפחה מלמטה התנגדה לבקשה, אולם הוועדה מחוזית אישרה אותה, בתנאי שהמשפחה מלמעלה תהרוס את כל חריגות הבנייה, ותוך הצבת תנאים באשר לאופן הבנייה המחודש.

ביוני 2010, לאחר שהבנייה החלה, פנתה המשפחה מלמטה לבית משפט השלום בירושלים בתביעה להפסקת העבודות. בינתיים, עד להכרעה בתביעה, בית המשפט הוציא נגד השכנים צו מניעה זמני.

בדיון שהתקיים בפני השופטת דורית פיינשטיין טענה משפחת התובעים כי הבנייה של הנתבעים מעל לחצרה פוגעת בזכויותיה הקנייניות וחוסמת את האור והאוויר לדירתה.

המשפחה הנתבעת הגישה כתב תביעה נגדי, וטענה כי היא בנתה בהתאם לזכויות הבנייה שאושרו לה, וכי התובעים נוהגים בחוסר תום לב בזמן שהם עצמם השאירו תוספות בנייה לא חוקיות שנים רבות אחרי שצוו להרוס אותן.

התובעים התגוננו וטענו כי מצד הנתבעים ניתנה הסכמה שבשתיקה במשך 30 שנה לגבי חריגת הבנייה. עוד נטען כי התביעה הנגדית הוגשה בחוסר תום לב: התובעים אינם יכולה לטעון לחריגות בנייה, כשהם בנו קומה שלמה ללא היתר.

הרס כולל

השופטת דורית פיינשטיין קיבלה את שתי התביעות.

מצד אחד, היא אסרה על התובעים לבצע פעולות בנייה מכל סוג מעל לחצר הבית המשותף והורתה להם להשיב את המצב למה שהיה לפני תחילת הבנייה.

כמו כן קבעה השופטת כי המשפחה מלמעלה תהרוס גם את חריגות הבנייה בדירתם. התובעים אינם יכולים לבקש להוסיף על הבנייה הקיימת עוד משטח, בזמן שהם דורשים משכניהם להרוס את החריגות מצידם. משכך, עליהם להרוס הכל ולבנות מחדש אך ורק בהתאם למה שהותר להם.

לאחר שזה ייעשה, הנתבעים גם הם יהרסו את היחידה שהוסיפו לדירתם. בהקשר זה השופטת קיבלה את טענת התובעים כי מעולם לא שתקו על הבנייה בחצר ואף התלוננו על כך בעירייה. בנוסף, קבעה השופטת כי מדובר בבנייה הפוגעת בזכויותיהם הקנייניות של התובעים, במובן זה שנשללו מהם חלק מזכויות הבנייה העתידיות בנכס.

לסיום, חזרה השופטת פיינשטיין והמליצה לצדדים להגיע להסדר שיאפשר להם חיי שכנות סבירים.

לא נפסקו הוצאות.

  • שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בהחלטה

לעורך דין מקרקעין • לפסק הדין לחצו כאן.

הכותב: עורך דין נמרוד טאובר ממשרד אלוני דוידוב-טאובר עוסק בדיני מקרקעין.

אתר המשפט הישראלי "פסקדין".

** הכותב לא ייצג בתיק

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר