לא בבית ספרנו / יעל מזרחי

ואיזה אח זה בנט, אוח איזה אח. "בכל המקומות שהייתי לא נתקלתי בעומק כזה של לימוד גמרא", "אנחנו פותחים דף חדש במערכת היחסים בין מערכת החינוך לבין הציבור החרדי", "מגיע לילדי החינוך החרדי שיויון", "לא עוד אפליה, העידן הזה נגמר".

ואני תוהה ושואלת, מה האפליה הזאת בין אחים? למה בנט הפך ליקיר המגזר ויאיר לפיד לאח חורג? למה כשבנט אומר "אני מת על גמרא" מורידים בפניו את הכובע וכשלפיד מתעטף בטלית וזוגתו שתחי מפרישה חלה רואים בזה "מהלך ציני ולא אמיתי"? אולי שמא זה בעל המאה עם הדעה?

אני מודה, נפגשתי עם יו"ר יש עתיד במסגרת ההתקרבות אלינו. לא ראיתי ששינה את דעותיו באופן קיצוני, אבל בהחלט שינה את הטון ואת הגישה - חייבת לציין שהיה פער בין השנאה שהכרתי לעיניים הטובות שפגשתי.

אז מה קרה לנו?

אולי פשוט התאהבנו בשנאה הזאת? כי עכשיו, משגזילת הילדים הושבה ותקציבי הישיבות הוחזרו, ואיזה כיף שההגה בידיים של אגד והחשמל והמים בששון, ותמו שנות הרעב. וכמה טוב שנפגשנו! אז את מי נשנא עכשיו? על מה נזעק גיוועאלד? הכי גרוע יהיה אם נתחיל לשנוא את עצמינו ואת כל תחלואינו. לכן הכי טוב שנמשיך לשנוא את יאיר לפיד.

לא באתי חלילה להטיף או לתת הוראות לכבודו (של שר הבריאות והנחת), בטוחה שיש פה שיקול דעת וקושי לסלוח, אבל אני רואה בעיניי הפשוטות מהלך של התקרבות ופרגון, וגם אם זה נעשה בציניות ולמטרת רווח - האם זה מה שאנחנו רוצים להנחיל לילדינו? ברוגז ברוגז לעולם?

היו שנפגשו על אדמת גרמניה עם צאצאיהם של מכחידנו, עם האפיפיור שמסמל את מסעות הדם והצלב, עם רפורמים ועם אבו מאזן, עם ערבים ודרוזים, החבר הכי טוב של אורי אורבך ז"ל הוא אילן גילאון ממרצ.

אז רק את יאיר לפיד, בשר מבשרינו, נמשיך לשנוא? אגב, בנתיים הוא ממשיך להמריא בסקרים, ולכו תדעו, אולי בבחירות הבאות תאכלו את הכובע.

ועוד קצת על קרדיטים:

לפני כמה חודשים העלתי כאן טור על השבת העולמית. העיתונאי המוכשר דוד דמן, בטורו בעיתון משפחה, ציטט חלקים מהטור שלי וכתב בטעות "הכותבת: הרבנית ימימה מזרחי".

השבוע פגשתי את הרבנית ימימה היקרה ואמרתי לה: שנים אני חולמת ששמי יתנוסס בעיתון "משפחה", אבל עד שזה קורה, כותבים בטעות: הרבנית ימימה מזרחי (שממש לא זקוקה לפרסום וכבוד...)