בסוף 2008 חתמו הוריו של הילד על הסכם גירושים שקיבל תוקף של פסק דין. במסגרת הפרק שכותרתו "מזונות, מדור ושאר צרכים", נקבע כי מאחר שבנם בן ה-18 ממשיך את לימודיו בתנאי פנימייה לפני הגיוס לצה"ל, כל אחד מההורים ישתתף בהוצאותיו בסכום מינימאלי של 500 שקל לחודש, עד סיום לימודיו או עד שחרורו מהצבא, לפי המאוחר.
לייעוץ בתחום
פנו ל- עורך דין מזונות
במשך כשנה וחצי העבירה האם את כל התשלומים ישירות לחשבון הבנק של בנה, עד שבנובמבר 2010 הפסיקה, משום שלטענתה הוא ניתקה עמה את הקשר. חמש שנים לאחר מכן פנה הבן ללשכת ההוצאה לפועל, וביקש לגבות את חובה של אמו כלפיו כחוב מזונות.
משמעות הדבר היא כי מדובר במסלול מהיר יותר, המאפשר נקיטת צעדים קיצוניים, כמו פקודות מאסר. לעומת זאת, אם לא נעשתה כל פעולה לגביית החוב, אז לא ניתן לגבות תשלומים שזמנם שנתיים לפני פתיחת התיק.
על בסיס זה פנתה האם לרשם ההוצאה לפועל וביקשה לחייבה רק מפברואר 2013 ואילך, שמאז כבר חזרה לשלם את החוב, ולא לפני כן, לאור סעיף 11 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות).
רשם ההוצאה לפועל קיבל את טענת הבן שפתח את ההליך כתיק מזונות, רק משום שכך אמרה לו הפקידה וקבע שלמעשה מדובר בחוב כספי רגיל, ולא חוב מזונות, לכן סעיף 11 לא חל עליו.
במאי 2015 ערערה האם על ההחלטה לבית המשפט לענייני משפחה באשדוד. לטענתה מדובר בחיוב מזונות שכן חל עליו סעיף 11, ולכן יש להימנע מגביית החוב.
בנוסף, טוענת האם, ההליך כולו הוא למעשה יוזמה של האב, שהסית את בנה נגדה, עד כדי כך שהקשר ביניהם נותק.
הבן לעומתה טען כי הרשם צדק כשקבע שמדובר בהתחייבות חוזית שאינה מכח חוק המזונות, וטען כי יתרת החוב עומדת על 26 אלף שקל. לטענתו, אמו היא זו שניתקה את הקשר עמו כדי לחמוק מהחיוב, ואביו הוא זה שדואג לכל צרכיו.
קול האב
השופטת ענת אלפסי הגיעה למסקנה שונה מזו של הרשם וקבעה כי החיוב במזונות בגיר נעשה מכוח חוק המזונות ולכן סעיף 11 מתקיים. מסקנה זו התגבשה בין היתר מניתוח הסכם הגירושים ומהעובדה שהבן בחר לפתוח את ההליך בהוצל"פ כתיק מזונות.
השופטת הצרה על כך שמטענות הבן, המאדירות את תפקוד האב, ניתן לשמוע את קולו של האב, שגרר את בנו למאבק משפטי נגד אמו במקום לנסות לקרב ביניהם.
משכך, היא חשה בצורך להוסיף המלצה לבן למצוא את הדרך לחדש את הקשר עם אמו, והזכירה את הדיבר החמישי: "כבד את אביך ואת אימך, למען יאריכון ימיך על האדמה אשר ה' אלוהיך נותן לך". מסר זה, ציינה השופטת, חל על ההורים ועל הילדים יחד, כשעל כל הורה לחנך את ילדו לכבד את שני הוריו – בעת שלום ובעת פירוד.
הערעור התקבל. נפסק כי הבן ישלם את הוצאות אמו בסך 5,000 שקל.
- ב"כ המערערת: עו"ד רונן דליהו
- ב"כ המשיב: עו"ד יוסף בניאן
לעורך דין משפחה • לפסק הדין לחצו כאן.
הכותב: עורך דין צבי טהורי עוסק בדיני משפחה.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין".
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.