בני הזוג התחתנו ב-1985. לשניהם היה זה "פרק ב'", ללא ילדים משותפים. כיום, הבעל בן 83 והאישה בת 78. בשנת 1992 חל בחייהם שינוי דרמטי – הם זכו בשלושה מיליון שקלים בלוטו, דבר שהפך לנכס העיקרי שהיה להם. הם הפסיקו לעבוד ורכשו דירה ונכסים נוספים.
לשאלות על דיני משפחה:
בשלב מסוים הם התייעצו עם עורך דין ולאחר מכן חילקו ביניהם את יתרת סכום הזכייה בלוטו. הבעל העביר לכל אחד משלושת ילדיו מאות אלפי שקלים.
בסוף 2010 הם נפרדו. הבעל טען שכאשר אזלו כספיו החליטה האישה שאינה מעוניינת בו יותר. לעומת זאת, לטענת האישה, הפרידה אירעה על רקע ויכוח פעוט בנוגע לרכישת מזגן, שהלך והסלים.
בתו של הבעל שמונתה לאפוטרופסית שלו, הגישה בשמו תביעה בביהמ"ש לענייני משפחה בתל-אביב, בה נטען כי עם קץ הנישואים, לבעל יש זכות לאיזון משאבים בהתאם לחוק יחסי ממון.
בכל הקשור להתנהלותם הכספית לאורך השנים, הבעל טען כי שניהם ידעו בזמן אמת על אודות המתנות שכל אחד מהם נתן לבני משפחתו.
עוד נטען, בין היתר, כי לאורך הנישואין הבעל העביר לאישה "סכומי כסף אדירים", בעוד שהיא העבירה כספים לחשבון שאותו היא חולקת עם שניים מאחיה.
הנתבעת טענה, בין השאר, שהצדדים הסכימו ביניהם על "הפרדה רכושית מוחלטת", בבחינת "מה ששלו – שלו, ומה ששלה – שלה".
לחלופין הנתבעת טענה כי אם בכל זאת יוחלט להורות על איזון משאבים בין הצדדים, הרי שיש לכלול בכך גם כספים מן הזכייה בלוטו, שלטענתה הבעל הבריח במהלך השנים ללא ידיעתה לבני משפחתו ומסתכמים במאות אלפי שקלים.
הלוטו כבר חולק
השופטת ורד שביט פינקלשטיין דחתה את טענת האישה בדבר הפרדה רכושית. ראשית, מדובר בנישואים ארוכים, במהלכן אף אחד מהצדדים לא פעל להפרדה, לא על ידי הסכם ממון ולא על ידי שום מסמך אחר, מה גם שיצא להם להתייעץ עם עורכי דין, ציינה השופטת.
כמו כן, כתבה השופטת, "לא מצאתי כי הצדדים התנהלו בדרך של 'התחשבנות' ביניהם".
בנוגע לכספי הלוטו, השופטת הגיעה למסקנה שהם מהווים נכס שכבר חולק בין הצדדים במהלך חיי הנישואין, ולכן אין לקחת אותו בחשבון לצורך עריכת איזון המשאבים.
מעבר לכך, השופטת ציינה כי האישה לא הסבירה מדוע דווקא כספי הזכייה בלוטו משותפים לשני הצדדים, בעוד שבאופן כללי, לגישתה, חלה ביניהם הפרדת רכוש.
כאמור, הבעל העביר יותר ממיליון שקלים לילדיו – דבר לגיטימי – אולם כעת "אין מקום לטענה כי בעוד שהבעל העביר את חלקו הארי בזכייה שלא למטרות משותפות חלקה של האישה מהווה נכס בר איזון בין הצדדים", הבהירה השופטת.
בנוגע לטענות בדבר הברחות כספים, השופטת ציינה כי "גרסת האישה על פיה היא כלל לא ידעה על העברות הכספים השתנתה במהלך בירורה של התובענה באופן המטיל ספק רב על מהימנותה".
לגבי החשבון של האישה ואחיה, השופטת ניתחה את הראיות ובסופו של דבר העריכה כי מחשבון זה, רק כ-300,000 שקל מהווים "נכס בר איזון" – חסכון קצבת זקנה שהאישה צברה.
בהתאם, לבסוף נקבע כי האישה תשלם לבעל 150,000 שקל וכן הוצאות משפט בסך 12,500 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד ששון בן-חור עובדיה
- ב"כ הנתבעת: עו"ד אברהם נוח נווה
לעורכי דין משפחה • לפסק הדין לחצו כאן.
הכותבת: עורכת דין אלה שינפלד עוסק בדיני משפחה.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין".
* הכותבת לא ייצגה בתיק.
** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.