ההורים תובעים בגין "הולדה בעוולה" - כיצד יובטח הפיצוי גם לילד?

למי יועברו כספי הפיצוי הנפסקים בתובענות "הולדה בעוולה" שהוגשו לאחר הלכת המר המפורסמת – ליילוד או להוריו? השופט רם וינוגרד מביהמ"ש המחוזי בירושלים הציע מתווה מסוים.

עו"ד ד"ר מאיר טויזר | כיכר השבת |
(צילום: שאטרסטוק)

עד לפני מספר שנים, תביעות שעילתן "חיים בעוולה" הוגשו על ידי היילודים או מטעמם. הפיצוי שנפסק הועבר לידיהם ישירות, ונקבעו הוראות בנוגע להפקדת הכספים בדרך שתבטיח את טובת התובעים.

לייעוץ בתביעות הולדה בעוולה:

עורך דין רשלנות רפואית

בשנת 2012 בית המשפט העליון שינה את הכללים. בפסק דין המר הנודע , נקבע כי היילוד לא יכול יותר לתבוע "בעצמו", כיוון שהדבר מעורר שאלות פילוסופיות ומוסריות סבוכות, וההורים הם אלה שיתבעו פיצויים בתביעות מסוג זה.

כמו כן, השופטים העירו שיש מקום ליצור שינויים מתאימים בחוק, ועד אז "יפתחו בתי המשפט את המנגנונים המתאימים בכלים העומדים לרשותם".

לאחרונה, הוגשה בביהמ"ש המחוזי בירושלים תביעת "הולדה בעוולה" נגד קופת חולים לאומית והמרכז הרפואי אל איסרא. התביעה הוגשה על ידי הורים לילדה שנולדה עם תסמונת גנטית הגורמת למגבלות מוטוריות וקוגניטיביות קשות.

בתום הליך גישור הגיעו הצדדים להסכם שכלל את סכומי הפיצוי המגיעים להורים. לאחר שניתן פסק הדין המאשר את ההסכם, ביקשו ההורים מבית המשפט להורות שכל סכום הפיצוי יועבר לידיהם מאחר שתביעתם אינה נשענת על "חיים בעוולה" כבעבר.

לשיטתם, הפיצוי שנפסק קשור לנזק שנגרם להם, כהורים, ולכן אין עוד מקום להפריש את מרביתו לטובת הקטינה כפי שנהגו בימים שלפני הלכת המר.

הנתבעים הותירו את השאלה לשיקול דעתו של בית המשפט. מאחר שהבקשה עוררה סוגיה עקרונית, התבקשה גם עמדת היועץ המשפטי לממשלה, שסבר כי יש מקום לתת הוראה שלפיה כספי הפיצוי יופקדו בנאמנות לטובת הילוד. עוד הציע כי במקרים שהסתיימו בפשרה, כמו מקרה זה, תיקבע מעין "ברירת מחדל" שלפיה 25% מסכום הפיצוי יועבר להורים והשאר יופקד בנאמנות.

יוקדש למטרות טיפול

השופט רם וינוגרד הסביר כי עד שייעשו בחוק השינויים המיוחלים, בתי המשפט צריכים למצוא פתרונות מעשיים לקשיים הרבים שנוצרו בעקבות הלכת המר, בדרך שתבטיח שכספי הפיצוי יגיעו ליילוד ויוקדשו לטיפול בו.

בקצרה, השופט סבר שהפתרון הנכון הוא שהכספים יופקדו בנאמנות מכח צו מפורש.

השופט ציין כי במסגרת תנאי הנאמנות יש לקבוע כי השימוש בכספים יבוצע לטובת היילוד וכי על כספים אלה יחולו הוראות זהות לאלה שבתקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.

השופט אימץ את דעת המלומדים שלפיה בקשות ושאלות שיתעוררו בנוגע לשימוש בכספים – למשל הוצאות חריגות וחד פעמיות – יידונו בבתי המשפט לענייני משפחה.

לעמדתו, עצם העברת הזכות לקבלת הפיצוי לידי ההורים, והעובדה כי הכספים משולמים על יסוד עילת התביעה שהוענקה להם, אינן מונעות לקבוע כי כספים אלה מוחזקים על ידם בנאמנות, על מנת שיוקצו למטרות הטיפול ביילוד ולא למטרות אחרות.

עם זאת, השופט סבר שיש להבחין בין הפיצוי עבור "נזק ממוני", שאמור להיות מוקדש לטיפול ביילוד, לבין הפיצוי בגין הנזק הלא ממוני עבור נזקיהם האישיים של ההורים, שיועבר לידיהם ישירות.

בנוגע לחלוקת הפיצוי בין ההורים ליילוד, השופט סבר שאין לקבוע מסמרות בדרך בה מציע היועץ המשפטי לממשלה, אלא יש להכריע בכל מקרה לגופו.

במקרה הזה, בסופו של דבר השופט קבע כי 20% מהפיצויים יועברו לידי ההורים. היתר יוחזק בנאמנות עבור הקטינה.

  • ב"כ התובעים: עו"ד נעמי וייל, עו"ד עודד בריק
  • ב"כ הנתבעים: עו"ד ירון בן-דן
  • ב"כ היועמ"ש לממשלה: עו"ד מני פילזר מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)

לעורכי דין רשלנות רפואית • לפסק הדין לחצו כאן.

הכותב: עורך דין ד"ר מאיר טויזר עוסק ברשלנות רפואית.

אתר המשפט הישראלי "פסקדין".

** הכותב לא ייצג בתיק.

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר