ביה"ד הכיר בחקלאי כנפגע על בסיס "מיקרוטראומה"

שוב ביה"ד לעבודה נאלץ להתמודד עם ידו הקפוצה של ביטוח לאומי, שסירב להכיר בחקלאי עצמאי כנפגע עבודה, לאחר 30 שנות עבודה פיזית. נשיאת ביה"ד לעבודה חשבה אחרת.

אילוסטרציה (צילום: שאטרסטוק)

במשך כמעט 30 שנה ניהל האיש משק חקלאי עצמאי עד שנת 2008. העבודה הייתה פיזית, וכללה נהיגה בטרקטור, שימוש בכלי עבודה שונים, הרמת שקים כבדים, סחיבה, טיפוס, נטיעות, חפירות, קטיף ועוד.

לייעוץ בענייני ביטוח לאומי:

עורך דין ביטוח לאומי

בשנת 2010, בעקבות בעיות בגב, הוא פנה למוסד לביטוח לאומי וביקש להכיר בבעיות רפואיות שלו כתאונת עבודה. בפנייתו הוא טען שהוא סובל מבעיות וליקויים בעמוד השדרה ובשתי כפות ידיו, שלטענתו נגרמו עקב תנאי העבודה לאורך השנים.

התביעה התבססה על מה שנקרא "תורת המיקרו-טראומה", שפירושה "פגיעות זעירות חוזרות ונשנות", שבסופו של דבר ההצטברות שלהן גורמת לנזק.

פנייתו נדחתה, מהנימוק שאין קשר בין מצבו הרפואי לתנאי עבודתו. בעקבות זאת הגיש האיש תביעה בבית הדין האזורי לעבודה בנצרת נגד ביטוח לאומי.

ביטוח לאומי טען כי ביקש לדחות את התביעה, ובתוך כך חזר על טענותיו ולפיהן לא התקיימה בעבודתו של התובע תשתית עובדתית למיקרו-טראומה.

בית הדין מינה מומחה רפואי מטעמו. בחוות דעת מפורטת, המומחה הגיע למסקנה שקיים קשר סיבתי בין הליקוי בעמוד השדרה לבין אופי העבודה ותנאיה. לעומת זאת, המומחה היה בדעה שלא קיים כל בין הליקוי ממנו סובל התובע בכפות ידיו לבין תנאי עבודתו.

בכפות ידיו אין שום ממצא שניתן לקשרו למאפיין עבודתו, תלונתו על ההפרעה בכפות ידיו קשורה לדעתי לבעיית הצוואר ממנה סובל.

חוות דעת מנומקת

נשיאת בית הדין השופטת ורד שפר אימצה את דעת המומחה מטעם בית הדין. "בענייננו לא ניתן לומר שחוות הדעת אינה מנומקת, או שאין בה מענה לשאלות שהופנו אליו, גם אין בה פגמים נגלים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה".

מדי יום התובע עסק באופן חוזר ונשנה בסדרת פעולות של הרמת משקלים כבדים, ציינה השופטת.

"ברי שמדובר בפעולות שהן דומות במהותן ולכאורה פועלות על עמוד השדרה. כמו כן הוכח בפנינו כי התובע ביצע עבודות של גיזום שהתאפיינו בהרמת משקל – מסור חשמלי תוך עליה וירידה בסולמות. אין חולק כי מדובר בעבודה המאופיינת בכיפוף ויישור הגב, אותה ביצע התובע במשך שנים רבות ובמהלך שעות רבות", כתבה השופטת.

לפיכך, ובהתאם לקביעות המומחה הרפואי, השופטת קיבלה את התביעה בחלקה, וקבעה כי קיים קשר סיבתי בין הליקוי ממנו סובל התובע בעמוד השדרה לבין תנאי עבודתו, ודחתה את התביעה בנוגע לקשר בין העבודה לבין הליקויים מהם התובע סובל בידיים.

כמו כן, השופטת חייבה את ביטוח לאומי בשכ"ט עו"ד בסך 4,000 שקל.

  • ב"כ התובע: עו"ד יוסי לוי
  • ב"כ הנתבע: עו"ד עדי עינב-גולן

לעורכי דין ביטוח לאומי • לפסק הדין לחצו כאן.

הכותבת: עורכת דין חפציבה סבג-שריקי עוסקת בביטוח לאומי ודיני עבודה.

אתר המשפט הישראלי "פסקדין".

** הכותבת לא ייצגה בתיק.

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר