לפני כעשר שנים הציבה חברת עבודות החשמל "האחים מור" עובד, תושב הכפר סאלם שבשומרון, שיסייע בהוצאת עמודי חשמל משטח במושב בקעות שבמזרח השומרון. במהלך הוצאת אחד העמודים מתוך האדמה, נקרע הכבל שנמתח בין העמוד לטרקטור, והעמוד נפל ופגע בעובד. הוא הובהל לקבלת טיפול רפואי, ואובחן עם קרעים ופגיעות ברצועות הצולבות ובמיניסקוס.
נפגעתם בעקבות רשלנות המעסיק?
פנו ל-עורך דין תאונות עבודה
בשנת 2010, תבע העובד מהמעסיקה פיצויים על נזקיו, בטענה שמדובר בתאונת עבודה שהתרחשה בעקבות רשלנותה. לדבריו, הנתבעת לא סיפקה לו ציוד מגן ולא ערכה לו הדרכת בטיחות מתאימה.
התובע, כיום בן 56, סיפר שעבד אצל הנתבעת במשך 27 שנים תמורת 5,000 שקל לחודש, והפסיק לעבוד אחרי התאונה כיוון שנפגע קשה ואיבד את יכולתו לעבוד. בהתאם, הוא דרש פיצויים על אובדן שכר, כאב וסבל, והחזר הוצאות רפואיות.
מנגד, טענה הנתבעת כי בכלל לא מדובר בתאונת עבודה אלא בתאונת דרכים כיוון שהאירוע התרחש בזמן ניצול הכוח המכני של הטרקטור ותוך ששימש לייעודו – העברת מתקנים ממקום למקום.
בתגובה, השיב התובע כי ייעודו של הטרקטור היה לשם חפירה ויישור האדמה, ואילו עבודות הרמה צריכות להתבצע על ידי מנוף מיוחד. מעבר לכך, במקרה הזה הטרקטור עמד במקומו ולא זז, ושימש לפעולות "טעינה ופריקה", שאינן נחשבות לפעולות תחבורה.
הנתבעת הכחישה זאת והשיבה שהליך ה"טעינה" הסתיים בנפילת העמוד, לפני שפעולת הפריקה החלה.
בכל מקרה, הנתבעת טענה כי התובע בכלל לא היה עובד קבוע, אלא נקרא "מפעם לפעם" לעבוד בהתאם לפרויקטים שביצעה.
נהג הטרקטור שזומן לעדות חיזק את עדותו של התובע כאשר הסביר כי הטרקטור נועד לשמש ככלי חפירה ליישור הקרקע, וכי התאונה ארעה במהלך הפריקה. הנהג אף ציין כי נשכר לצורך התקנת עמודי חשמל, ולא להובלתם.
כלי לא מתאים
השופטת תמר נסים שי קבעה כי טרקטור הוא אכן כלי רכב "תכליתי", שיכול לשמש, בין היתר, לביצוע עבודות חקלאיות וגרירה של מטענים ומשאות. ואולם, השופטת התקשתה לקבל את טענת הנתבעת, לפיה קשירת עמוד באמצעות כבל לכף הטרקטור מהווה חלק מייעודו המקורי.
לכן, ולאחר שהתרשמה לחיוב מעדותו של נהג הטרקטור – שלא נסתרה – קבעה השופטת כי לא מדובר בתאונת דרכים, כי אם בתאונת עבודה, שהתרחשה בעקבות רשלנותה של הנתבעת. לפי השופטת, הנתבעת הנהיגה שיטת עבודה פסולה כאשר דרשה מעובדיה להוציא עמודי חשמל באמצעות כלי שאינו מתאים לכך ומבלי שהזהירה אותם מפני הסכנות האפשריות.
עם זאת, השופטת קיבלה את טענת הנתבעת, לפיה התובע לא היה עובד קבוע, ועל כן שכרו של נקבע על סך של 1,400 שקל לחודש בלבד.
לאחר דיון בנזקיו השונים של התובע, החליטה השופטת שמגיעים לו פיצויים בסך 80,470 שקל עבור אובדן שכר, כאב וסבל והוצאות רפואיות, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור של 20% מסכום הפיצוי.
- ב"כ התובע:עו"ד מג'די מוחסן
- ב"כ הנתבעת: עו"ד אהרון שפרבר
לעורכי דין תאונות עבודה • לפסק הדין לחצו כאן.
הכותב: עורך דין שמואל פז עוסק בתאונות עבודה.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין".
* הכותב לא ייצג בתיק
** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.