חריג: אם חויבה במזונות בתה המתבגרת אף שהיא מרוויחה שכר מינימום

האב הגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה, וביקש לחייב את האם במזונות בתם בת ה-16, המתגוררת אצלו. לאחר שבחן את מצבם הכלכלי של ההורים, קבע השופט מחמוד שדאפנה שחיוב האם במזונות של 400 שקל בחודש לא יפגע ביכולתה לפרנס את עצמה.

עו"ד איל בר לב | כיכר השבת |
(צילום: שאטרסטוק)

הורים לשתי בנות התגרשו לפני כחמש שנים. בחלוקת המשמורת ביניהם נקבע כי הבת הגדולה תישאר עם האב, והצעירה תעבור לגור עם האם. הזמן חלף ובינתיים הבת הגדולה, כיום בת 22, נישאה ועזבה את קן האב. בדצמבר 2011 עברה הבת הקטנה לגור איתו.

לייעוץ במזונות ילדים

פנו ל- עורך דין דיני משפחה

בשל המצב החדש, פנה האב לבית המשפט לענייני משפחה בטבריה וביקש לחייב את האם במזונות הקטינה, בסך 1,400 שקל לחודש. האב טען כי בתו עברה את גיל 15 ולכן האם מחויבת להשתתף במזונותיה בהתאם לדין צדקה. לדבריו, בעוד שהאם מועסקת במשרה מלאה ומשתכרת כ-4,000 שקל לחודש, הוא מתקיים מקצבת הכנסה בסך 2,700 שקל בלבד.

האב גם הוסיף כי האם נישאה מחדש, ומתגוררת בדירה בבעלות בעלה שמכלכל אותה ודואג לכל צרכיה, כך שמדי חודש היא חוסכת כ-1,500 שקל אותם עליה להעביר לטובת בתה.

האם טענה מנגד, כי על האב חלה חובה מוחלטת לשאת במזונות הקטינה, ואמנם לאחר גיל 15 ניתן לחייב גם אותה במזונות, אך לא כשהיא נמצאת במצב כלכלי קשה, קרוב לקו העוני. מעבר לכך טענה האם, כי בתה מסרבת להיות עמה בקשר, וזה כשלעצמו מצדיק שלילת מזונות. בכל מקרה, התובע בסך הכל בן 45 ויכול לצאת לעבוד.

מצב כלכלי

השופט מחמוד שדאפנה הסביר כי לאחר שהילדים עוברים את גיל 15 ניתן לבדוק שוב את הכנסותיהם הפנויות של ההורים כדי לבחון מחדש את חלוקת המזונות ביניהם. בהקשר זה ההלכה קובעת שני דברים: הראשון, כי האב ימשיך לשאת לבדו במזונות ילדיו גם אחרי גיל 15 רק אם הוא אמיד ומצבו הכלכלי מאפשר לו לזון את הקטינים (מה שנקרא מזונות מדין צדקה). השני, כי האם תחויב להשתתף במזונות אם היא במצב כלכלי טוב ותוכל לחיות בכבוד לאחר התשלום.

אולם במקרה זה, האב מתקיים מקצבת הכנסה בלבד (גם אם הוא יכול לצאת לעבוד כפי שטענה האם), ולא ניתן להתעלם מהעובדה שנטל גידול הקטינה מוטל על כתפיו בלבד. מנגד, לאישה אין כמעט הוצאות משום שבעלה דואג לה.

משכך ואף מבלי להתייחס לטענת סרבנות הקשר של בתה, קבע השופט שדאפנה כי על האם להשתתף במזונות הקטינה עד גיל 18 או סיום כיתה י"ב, בסכום מינימאלי של 400 שקל לחודש. סכום זה, ציין השופט, לא יפגע ביכולתה לפרנס את עצמה, וישקף את צרכי בתה. החיוב, נפסק גם רטרואקטיבית מיום שמלאו לבתה 15 שנה. מאחר שהתביעה התקבלה רק בחלקה, לא נפסקו הוצאות.

  • ב"כ התובעים: עו"ד רחלי ממאן
  • ב"כ הנתבעת: עו"ד שמחי ווכניס (סיוע משפטי)

לעורכי דין משפחה • לפסק הדין לחצו כאן.

הכותב: עורך דין איל בר לב עוסק בדיני משפחה.

אתר המשפט הישראלי "פסקדין".

* הכותב לא ייצג בתיק

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר