מיום שעלה סבא הגאון רבי מאיר מנדלסון זצ"ל לכהן פאר כרבה של שכונת רמות פולין, הועסק בשאלה הגורלית: האם השכונה מסונפת לירושלים, או נחשבת עיר בפני עצמה. נפקא מינא לעניין חג הפורים, זמני ההלכה, מנהגי ירושלים ועוד.
רמות פולין הוקמה בשנת תשל"ב. שר השיכון דאז, אברהם עופר, ביקש להרחיב את העיר אל מעבר לשטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים. על תכנון השכונה - המוזרה, יש לציין - הופקד אדריכל המתנסה בצורות גאומטריות חדשניות. בתי השכונה הייחודיים נכללו באופן טבעי ברשימות 'הבניינים המוזרים בעולם' ותוארו ככוורות או כתבניות ביצים.
אכלוס השכונה ע"י 'כולל פולין' בראשות העסקן הרב מרדכי דויטש ז"ל החל רק בשנת תשמ"א. בתשובות מפורטות שערך סבא באותם ימים, הוא מברר את קביעת חג הפורים. הדברים הונחו אז בפני פוסקי הדור, שרובם צידדו עמו וסמכו ידיהם עליו כמרא דאתרא.
לאחר שנכנס לעובי הקורה, הוציא סבא פסק הלכה שעל בני העיר לנהוג פורים רק ביום ט"ו כבני ירושלים. בביקורו אצל מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל באותם ימים, אמר לו הגר"ע כי לעתיד כשיתחברו הערים אף הוא יורה לנהוג בט"ו. סבא כבר לא זכה לראות זאת, שכן בינתיים שבק חיים לכל חי.
כאשר ראב"ד העדה החרדית הגרי"י וייס זצ"ל בעל 'מנחת יצחק' פרסם כי יש לנהוג ברמות פורים בי"ד באדר, שלח אליו סבא את תשובתו השנונה, הפולנית והחכמה: "ממה נפשך, אם רמות היא חלק מירושלים הרי פשוט שעליהם לנהוג פורים בט"ו, אך אם היא אינה חלק מירושלים הרי שכאן אין אתם ה'מרא דאתרא'...".
הדברים פורסמו בשעתו כתשובה יהודית חכמה של רב מדור אחר, של מי שעוד הוסמך להוראה על ידי גאוני וורשה הגה"ק רבי יעקב מאיר בידרמן והגה"ק רבי מנחם זמבא זצוק"ל והיה חבר בבי דינא רבא של מרנא החזון איש זצוק"ל להתרת עגונות השואה.
• • •
ועל של עתה באתי: בשבת האחרונה שהיתי בשכונת רמות. עם בואי למקום, תחב לידי אברך - בן תורה לפי מראהו - קונטרס הדור בשם 'דברי שלום ואמת'. לא הייתי צריך הרבה לרפרף כדי להיווכח שהכותרת היא כנראה בנוסח פורימי. בלשון סגי נהור.
אם ביקשתם לדעת את סברתו של מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל אין כל צורך לנדוד אל תשובותיו הישנות בחלק ז'. בערוב ימיו, כשכבר שקד על 'יביע אומר' האחד עשר ושינוי נסיבות ותוואי העיר, פסק מרן הגר"ע את דעתו הברורה, כפי עדות בנו הראש"ל הגר"י יוסף: "והעידו עדים נאמנים מרבני שכונת רמות, שמרן אאמו"ר עט"ר זצוק"ל אמר להם שאם יניחו קרוואנים לחבר את רמות לשאר שכונות ירושלים, אף שלא ידורו שם, די בזה לקרוא את המגילה בט"ו".
יתר פרטי הדינים וההלכות הלוא המה כתובים על ספרים, קונטרסים, קבצים וקירות ירושלים. ואין כאן המקום להאריך.
• • •
כמו גאון פולני טוב, היה סבא מעטר את ספריו בביתו עם אינסוף הערות קשות וקשות יותר, כשהוא תמיד מקדים מילה קצרה, שאיתה היה דורך את נשקו. למילה הזו, יותר נכון - לקוד הזה, קוראים: במחכ"ת. במחילת כבוד תורתו. לדוגמא: במחכ"ת, אבל הינו מגבב הבלים, וכן על זה הדרך.
צר לי, אבל מסורת אבות בידי וירושה היא לי. לכן אני פונה בכל הכבוד הראוי:
במחילת כבוד תורתו. ממה נפשך! אם רמות היא חלק מהבירה, הרי שיש לנהוג פורים ביום ט"ו כפסק כל הרבנים כיום. אך אם אינה חלק מירושלים וכו'.
ודי בזה, דברי שלום ואמת, לקיים את ימי הפורים האלה בזמניהם.