מי עומד מאחורי הפרסום על פרשת דרעי?
(צילום: עזרא לנדא, באדיבות מגזין "עמי")
אאא

עד לפני שבועיים בערך, כולם דיברו על כך שהממשלה הזאת יציבה והיא אף תשרוד עד סוף ימיה. לא רק זה, אלא גם אפילו היו דיבורים, ואף מעט יותר מכך, על הרחבת הממשלה, ויודעי דבר אומרים שהרצוג ונתניהו היו בהליך מאד-מאד מתקדם ואפילו לפני חתימה.

וראו זה פלא, פתאום מתפוצצות ברעש גדול שתי הפרשיות של הרצוג ודרעי. 

ננסה רגע לנתח, לנסות להבין מה קרה פתאום. הרי הפרשיות האלה היו ידועות זה מכבר, אם זה סיפור הפריימריז של הרצוג, אז מתקופת עריכת הפריימריז, ואם זו הפרשיה השנייה, גם היא כבר מהתקופה שלפני הבחירות.

בזהירות רבה אני אומר, שלכאורה יש רק בן אדם אחד שהיה יכול להיות לו אינטרס לפוצץ דווקא כעת את הפרשיה הזאת של שניהם, הרצוג ודרעי. לבן אדם הזה קוראים יאיר לפיד.

בחודש האחרון אין יום שיאיר לפיד לא עלה בסקרים, והמומנטום שלו כעת להפיל את הממשלה - הוא המומנטום שמבחינתו הוא הכי טוב. ברגע שהוא הבין שכביכול יש אפשרות כזאת שהממשלה תורחב והרצוג אמור להיכנס לממשלה, הוא הבין שזה דבר שיכול לגרום שהממשלה תשרוד עד סוף ימיה, מה שמכניס אותו בעצם לסכנה, שעם כל האמפתיה שיש כעת כלפיו והעליה בסקרים, זה יהיה רק עניין של זמן עד שהוא יתייבש עוד שנתיים בחוץ.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

והראיה להערכה הזאת, היא שהבן אדם הזה, מהרגע שהתפוצצו שתי הפרשיות, פשוט שותק. לא שמענו אותו מגיב או מתייחס לנושא. הוא פשוט נעלם, פתע פתאום. ודרך אגב, הוא כשלעצמו נוהג נכון, בגלל שאם הוא ייתן לדברים להמשיך לזרום, הוא זה שאמור להרוויח מההתרסקות של מפלגת העבודה.

השאלה היא גם למה ביטאונו של ראש הממשלה, הצטרף כל-כך מהר לחגיגה הזאת, והכל כדי להעכיר את האווירה בגלל שתי הפרשיות האלה. על הרצוג, עוד איכשהו, מובן. אבל אולי גם במה שקשור לדרעי, גם ב'ליכוד' רוצים, אם חלילה יימצא עליו משהו, לנצל את ההזדמנות הזו ולגרוף את הקולות של ש"ס.

זהו המשחק הפוליטי הציני והאכזרי.

על שם הלשם

השבוע חל היארצייט של בעל הלשם זצ"ל, סבו של מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, ואני נזכר במעשה שהיה עם מורי ורבי מרן הגרי"ש זצ"ל.

היה יהודי שנולד לו בן בשעה טובה, והוא הגיע למרן הגרי"ש זצ"ל לשאול אותו איזה לשם לתת לבנו. הרב, כידוע, היה משיב את פני הפונים ריקם בנושא הזה, ומעולם לא התעסק בנושא של נתינת שמות. אבל אותו יהודי קצת התחכם ושאל אותו מיידית על שלושה שמות אפשריים. אחד השמות היה "שלמה". שאל אותו הרב: שלמה, על שם מי? ואותו יהודי השיב לו: שלמה, על שם בעל הלשם.

ואז הרב שאל אותו, בהתרגשות: אתה יודע מי זה היה ה'לשם'? יש לך בכלל מושג מי היה ה'לשם'? ואותו יהודי הבין מיד שזה בעצם השם שהוא צריך לתת לבנו. באותה הזדמנות הוא ביקש להזמין את הרב שיהיה הסנדק לבנו, והרב הסכים.

כידוע, כאשר הרב שימש כסנדק, הוא לא היה מסכים לקבל גם את הברכות. הרב אחז שכשהוא לוקח את הסנדקאות, זה בא 'על חשבון' אחד מהצדדים, אז לפחות את הברכות הוא היה משאיר. היו ממש רק מקרים חריגים מאד שבהם הוא הסכים לקבל גם את הברכות, וגם הם היו אך ורק בקרב המשפחה שלו, וגם זה היה שבירת הכלל שלו.

הרב הגיע לאותה ברית, ואכן שימש כסנדק, כאשר המוהל היה ר' משה ויסברג. בשלב מסוים אבי הבן אמר למוהל- תכריז שבברכות מכובד מרן הגרי"ש אלישיב. הרב ויסברג הסתכל עליו ואמר לאבא: השתגעת? הרב לא עושה את זה!
השיב לו אבי הבן: "אני בעל השמחה, ואני מבקש ממך שתכריז. זו בעיה שלי". וכך היה. המוהל הכריז, בזמן שהרב היה באמצע להוריד את הטלית, לאחר שסיים את הסנדקאות. הוא שמע את ההכרזה ומיד שאל את אבי הבן: מה נשתנה? הרי ידוע שאני לא אומר את הברכות בבריתות.

ניגש אבי הבן לאוזנו ואמר לרב: מכיוון שהרב כבר יודע איזה שם אני רוצה לתת לבן, אז אני רוצה שזה ייצא מפי קודשו של הרב.

באותה שניה הרב חזר ולבש את הטלית, אמר את הברכות וקרא לילד בשמו, שלמה.

בעזרת ה', נזכה לכך שהזכות של בעל הלשם, שהשבוע כאמור חל היארצייט שלו, תעמוד לצידנו ותשמור עלינו.

הטור פורסם הבוקר ב"כל ישראל" מבית 'קו עיתונות'.