לאחר 17 שנה

לאחר 17 שנה: האלמנה תקבל את הכסף שהלווה המנוח

אשת רב שהלך לעולמו טענה שהוא הלווה לגמילות חסדים כ-160 אלף שקל למטרות צדקה, ודרשה לקבל אותם בחזרה. מקבל הכספים טען כי כלל לא דובר על הלוואה, אלא על תרומה. בית המשפט דחה את גרסתו, קבע כי התרשל בשמירה על הכסף, וחייב אותו להחזירו.

עו"ד אסנת רייך | כיכר השבת |
(צילום: חן לאופולד, פלאש 90)

לפני שלוש שנים הלך לעולמו אדם מבוגר. צו ירושה קבע שכל רכושו יועבר לאלמנתו. בשנת 2014, פנתה האישה לבית משפט השלום בתל אביב, והגישה תביעה נגד מי שלטענתה חייב להחזיר לה 44,000 דולר שהעביר לו המנוח עד שנת 1999 למטרת גמילות חסדים.

לשאלות בענייני חוזים:

פנו ל-עורך דין דיני חוזים

התובעת טענה כי הכספים הועברו לנתבע בתור הלוואה במהלך השנים, וצירפה מסמכים חתומים בהם התחייב להחזיר אותם.

הנתבע טען כי המנוח כלל לא הלווה לו כספים, אלא פשוט הפקיד דרכו כספים בגמ"ח בניהולו, ואף הביע את רצונו לתרום את הכסף אם לא יזדקק לו.

כמו כן, הנתבע הציג מסמכים לפיהם סך ההפקדות עמד על 34,000 דולר בלבד, וסיפר שבשנת 2000 עזב את הכולל המנהל את כספי הגמ"ח, כך שאין לו אחריות אישית לכספים.

במהלך הדיון, התובעת סיפרה כי בעלה המנוח היה איש קפדן שדאג להחתים את הנתבע על כל סכום שקיבל.

לעומתה, הנתבע טען שהמנוח ביקש ממנו בשלב מסוים לתרום את הכספים, וכי העביר אותם לאדם אחר.

איפה הכסף?

בתחילת דבריה, השופטת רחל ערקובי הבהירה כי בין הצדדים אין כל מחלוקת לפיה המנוח העביר לנתבע סכומי כסף שונים, וכי הנתבע חתם על מסמכים המעידים על מועד העברת הכספים ועל סכומם.

מכאן, השופטת ציינה כי הצדדים חלוקים סביב השאלה האם מדובר בכספי הלוואה או פיקדונות, וכן לגבי אחריותו האישית של הנתבע, שעמד על כך שהכספים לא שימשו עבור צרכיו האישיים.

השופטת התרשמה מעדותה האמינה וההגיונית של התובעת, לעומת עדותו "המשתנה לנוחיותו" של הנתבע, שטען טענות שונות מבלי שהגיש כל ראיה, ואף הפר את התחייבותו לשלוח הודעת צד שלישי נגד מפעילי הגמ"ח כיום, ללא כל הסבר.

כתוצאה מכך, השופטת התרשמה כי הנתבע, ששימש למעשה כנאמן לכספי המנוח, לא הוכיח מה עשה עם הכספים והתרשל בשמירה עליהם.

"הנתבע לא הציג כל אסמכתא, מחברת או פתקים, אשר יעידו על ניהול הגמ"ח על ידו ועל רישום הכספים, אשר הופקדו בגמ"ח לרבות כספי המנוח כשלגרסתו בעדותו הוא היה היחיד אשר ידע על הפקדות המנוח", כתבה השופטת, והטילה עליו את האחריות לאובדן הכספים.

לפיכך, ובהתאם למסמכים שקיבלה לרשותה, השופטת הורתה לנתבע לשלם לתובעת סכום של 34,000 דולר, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 12,500 שקל.

  • שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

לעורכי דין דיני חוזים ומסחר • לפסק הדין לחצו כאן.

הכותבת: עו"ד אסנת רייך עוסקת בדיני חוזים

אתר המשפט הישראלי "פסקדין".

** הכותבת לא ייצגה בתיק

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר