האיש עבד בבית הקפה "קופי טרי בר" מאמצע 2010 ועד תחילת 2013, תחילה כעובד ניקיון ואחר כך כעובד מטבח. הצדדים היו חלוקים לגבי הזכויות והשכר ששולם לו, וכן לגבי הנסיבות בהן סיים את עבודתו – האם פוטר או התפטר.
לייעוץ בזכויות עובדים:
בתביעה שהוגשה בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב נגד החברה המפעילה את בית הקפה, התובע טען שפוטר בעקבות דרישותיו לתשלום מלוא זכויותיו, לאחר שמנהל החברה אמר לו שאם שהוא אינו מרוצה, הוא יכול לסיים את העבודה.
לחלופין טען התובע כי מכיוון שלא שולמו לו זכויות, בכל מקרה יש להתייחס אליו כאל "מתפטר בדין מפוטר".
התובע סיפר שהועסק במשמרות לילה, ששה ימים בשבוע. הוא טען כי לאורך התקופה, הוא לא קיבל את מלוא זכויותיו על פי דין, לרבות תשלום על שעות נוספות רבות במשמרות לילה, בימי שישי וחג, דמי הבראה, חופשה, נסיעות, ועוד.
מנגד, החברה טענה, בין היתר, כי התובע נטש את עבודתו ומעולם לא התלונן על אי תשלום זכויות כלשהן.
בנוסף, טענה החברה, בתקופת עבודתו קיבל התובע את מלוא זכויותיו – כולל שעות נוספות – וצירפה טבלת ריכוזי שכר, שלשיטתה מעידה על כך.
החברה לא הסתפקה בכך ואף הגישה תביעה נגדית, בה ביקשה לחייב את התובע להחזיר לה כ-18,000 שקל. הטענה הייתה כי בשלב מסוים התברר לה כי בשל טעות, קיבל התובע סכומים ביתר, כאשר שכרו שולם בערכי נטו.
הנתונים לא מסתדרים
השופט אורן שגב קבע שהתובע זכאי לפיצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת, זאת מאחר שהשופט לא השתכנע שהתובע פוטר או "הפטר בדין מפוטר". ראשית, לא הוכח כי הייתה הרעה בתנאי עבודתו של התובע. שנית, התובע לא הוכיח שנתן התראה לחברה על כוונתו להתפטר בשל אי תשלום זכויותיו.
אלא שבנוגע ליתר התביעה, ההכרעה הייתה שונה. השופט קבע שהתובע זכאי לתשלום של 60 שעות נוספות לחודש, אשר לא שולמו לו. בהקשר זה השופט ניתח את תלושי השכר ואת "שוברי הנוכחות" והדוחות שנערכו על בסיסם, והגיע למסקנה כי "אין הלימה בין הנתונים המופיעים בכל אחד מהמסמכים".
השופט הוסיף כי "בניגוד לחוק, הנתבעת לא הציגה בפנינו כל הודעה שנשלחה לתובע בעניין תנאי עבודתו, ואף עובדה זו מטה בעינינו את כף המאזניים לאימוץ גרסתו של התובע בדבר גובה שכרו".
לאחר מכן, השופט בדק זכויות ורכיבי שכר נוספים כגון פדיון חופשה, הפרשה לקרן פנסיה, דמי הבראה ודמי חגים, ואי מסירת תלושים בהתאם לדין. בסופו של דבר השופט קיבל את מרבית טענות התובע בנושאים אלה.
בתוך כך השופט שגב דחה את התביעה הנגדית, והסביר כי הנתבעת לא הציגה ראיות לטענותיה.
משכך, בסיכומו של דבר השופט קבע כי הנתבעת תשלם לתובע כ-45,000 שקלים, עבור זכויותיו השונות שפורטו בפסק הדין, וכולל 10,000 שקל בגין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.
- ב"כ התובע: עו"ד ליאור סגל
- ב"כ הנתבעת: עו"ד איילה פולק משה
לעורכי דין דיני עבודה • לפסק הדין לחצו כאן.
הכותב: עורך דין דוד טולמסוב עוסק בדיני עבודה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין".
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.