חוק הגיוס: בג"ץ דן הבוקר (ראשון) בהרכב של תשעה שופטים, בראשות הנשיאה מרים נאור, בחוק הגיוס המתוקן שעבר בכנסת לאחר כניסת המפלגות החרדיות לממשלה. במהלך הדיון מתחו השופטים ביקורת על תיקון החוק וניכרת אי שביעות רצונם מאישור החוק. העותרת המרכזית: מפלגת 'יש עתיד' בראשות יאיר לפיד.
עו"ד דנה בריסקמן, נציגת המדינה, הגנה על תיקון החוק ואמרה כי הוא נותן מענה לצורך להגדיל את מספר החיילים החרדים בצה"ל. לדבריה: "בחוק יש תפיסה תהליכית והדרגתית לשילוב חרדים בנטל. יש הצלחה בחוק. אנחנו חושבים שבית המשפט לא צריך להתערב.
"אם נקודת המוצא שחייב עכשיו להיות שיוון בנטל, אין לנו מה לטעון. החוק עכשיו פוגע בשוויון בנטל. עם זאת, בשנת 2023 חל חוק שירות ביטחון על כולם אבל אני לא יודעת מה יהיה עד אז, אולי יחוקקו חוק אחר. צריך לזכור שהחוק הוא זמני ולתקופת ביניים, תקופה שמטרתה להגביר את השוויון".
נשיאת בית המשפט העליון, השופטת נאור, אמרה במהלך הדיון: "אתם בתשובה שלכם זורעים את הגרעין לכך שהסדר קבע לא יהיה. המחוקק מצא לא להכריע. האם באין הגדרה מראש של המכסות באחוזים האם זה נישאר בשיקול דעת של הממשלה או שר הביטחון".
המשנה לנשיאה, השופט אליקים רובנשטיין העיר: "אני מיואש מכל העניין הזה".
מאוחר יותר העירה הנשיאה נאור: "לא הגענו לשלב של גיוס חרדים".
עו"ד בריסקמן: "מאז 2007 יש לנו עליה עקבית כל שנה. נתוני השתלבותם של החרדים בצה"ל מעודדים ואסור ללכת לעימות עם החברה החרדית. יש כאן מסר רך".
השופט ניל הנדל עקץ ואמר כי "חלק מהנתונים שלכם מכניסים גם חרד"לים או כאלה שכבר אינם משתייכים למגזר החרדי. החוק הגדיר מי שלמדו שנתיים במסגרת חינוך חרדית".
השופט פוגלמן תקף: "המדינה יצרה מפלצת כשהשתמשה במדיניות התמיכות בישיבות. אנשים לא הולכים לצבא ולא לומדים לימודי ליבה. המדינה לא יוצרת מוטיבציה לשנות את המצב הקיים. אתם ממריצים ויוצרים תהליכים חברתיים בלי מקל. הגישה הרכה הזאת לא עומדת ביעדי הגיוס ואם היא לא תעמוד ביעדים אתם לא פועלים כדי להוריד את התמיכות".
בהמשך חזרו השופטים על דעתם שביטול הסנקציות מחוק הגיוס הוא מהלך פוליטי ומתחו ביקורת על המהלך. השופט אורי שוהם אמר: "חוק בלי סנקציות זה חוק פוליטי".