איך נראה פסח בחו"ל, הרחק מהקהילות היהודיות הגדולות בכדור הארץ? כתב "כיכר השבת" שוחח עם שליחי חב"ד מנקודות שונות ברחבי העולם ושמע על ליל הסדר והפעילויות שערכו במהלך חג הפסח.
קוריאה
הרב אשר ליצמן, שליח חב"ד בקוריאה: "אצלינו זה היה ממש נפלא, ישבנו כל היהודים סביב שולחן החג ונהגנו את מנהגי חב"ד במקום. אנחנו מחבקים יהודי באשר הוא ומושיטים יד ועזרה לכל נזקק".
אוסטרליה
הרב שלום דיקשטיין, שליח חב"ד באוסטרליה: "אני עובד בבית חב"ד, המנהל שלו הוא הרב דודו לידר. אנו נמצאים כאן עם קהילת יהודים ענקית ומתמקדים בתיירים שמגיעים למקום ונזקקים לשינה, השכרת רכב ועוד. עשינו את ליל הסדר האחרון בצורה מופלאה, ישבנו כולם סביב שולחן הסדר והיה ממש מהנה".
פראג
שליח חב"ד בפראג, הרב מאניס באראש מספר: "בפראג אין קהילה גדולה, ישנה קהילה קטנה, בערך אלפיים איש. אבל יש עוד כמה אלפי יהודים שאינם רשומים בקהילה של חב"ד אבל גרים בפראג. ליל הסדר האחרון היה מאוד מוצלח, לקחנו מקום שבו חגגנו את החג והיה בליל השימורים יותר מארבע מאות איש. הרוב היו מקומיים וסטודנטים, היה ממש מיוחד. הדבר שהכי ריגש אותי היה לראות יהודים שזו הפעם הראשונה שלהם בה הם חגגו את ליל הסדר, זה מציף אותך ברגשות עד אין קץ".
טורקיה
הרב מנחם חיטר, שליח חב"ד בטורקיה מספר: "הקהילה היהודית העניפה קיימה את מצוות ליל החג בביתם כמנהג היהודים במקום. היהודים שאין להם מקום לעשות את מצוות לילה החג, כדוגמת אורחים, דיפלומטיים ותיירים, התאספו בצל חב"ד בליל הסדר. הקהילה היהודית די גדולה במספר, ומונה כ-15 אלף יהודים. בטורקיה משתמשים בסימן 'כרפס' בסלרי שנקרא בטורקית "סרויז" ובמרור משתמשים בחסה שנקראת בטורקית מרור, אלו המילים המקוריות במובן הפשוט של המילה".
אוקראינה
הרב אלחנן, שליח חב"ד באוקראינה מספר: "אנחנו קהילה מאוד גדולה עם מוסדות לימוד מרוווחים. היו לנו שני לילות סדר מרכזיים ענקים, אחד בלילה הראשון של אלף איש, והשני של ארבע מאות - שזה בעצם ליל הסדר של הקהילה. באוקראינה קשה מאוד לאמוד את מספר היהודים בקהילות, היות ויש גופים רבים שכל אחד טוען מספר משל עצמו ואומר שהוא צודק, להערכתי מדובר בכמאה וחמישים אלף יהודים".
"הבעיה באוקראינה היא שזו מדינה ענקית והמנהגים במקום נכחדו. כשהגיעו לכאן הקומוניסיטים הם ניתקו את היהודים מהמסורת, אז מה שנשאר להם זה לאכול את 'הגיפטע מוצשקע' שאכלו".
וינה
שליח חב"ד בוינה הרב יעקב בידרמן מספר: "יש לנו כאן אוניברסיטה אקדמית שנקראת "אונברסיטה ישומית", היא עשתה ליל סדר לסטודנטים בעיקר ברובע דבלינג' והשתתפו בו לערך 150 איש. בנוסף, בית חב"ד בהנהלת מוטי סגל עשה סדר ציבורי במלון שהיה מיועד גם לתיירים וגם למקומיים. היו יותר משלוש מאות משתתפים".
"ארבעה שליחים ניהלו את הסדר, קשה מאוד להשתלט על כמות כזו של אנשים" הוא מספר. "היה סדר עם חוויה מרוממת במיוחד, אחד השליחים נכנס לבוש כמו פרעה ושליח אחר נכנס לבוש כמו משה רבינו, השניים ניהלו בניהם דיאלוג ושיתפו את הקהל בסיפור".
"יש במקום 22 זוגות של שליחים, יש פה מוסדות חינוך שכולם פעילים בנושא כזה או אחר, כל אחד מהמשפחות לקח אליו לביתו לחג אורחים. הקהילה מונה רשמית כתשעת אלפים יהודים בלבד, אבל במציאות יש כנראה כארבעים אלף יהודים במקום".
הונגריה
הרב שמואל גליטשטיין, שליח חב"ד בהונגריה מספר: "הקהילה מונה קרוב למאה אלף יהודים. בניגוד למקומות אחרים באירופה שם היהודים לא מקומיים, כאן בבודפשט היהודים הם מקומיים, כי לשמחתינו השואה נסתיימה כאן ולא הצליחו לחסל את כל הגטו. כולם פה או ניצולי שואה בעצמם, דור שני או דור שלישי". עם זאת הוא מוסיף כי "יש כאן שלוש מאות שנה של התבוללות, עוד מזמנו של החתם סופר שנלחם בהתבוללות שהייתה כאן. יש פה הרבה עבודה".
"בליל הסדר השתתפו כאלפיים איש, ובאירוע נוסף לישראלים השתתפו יותר מחמש מאות איש. פעילים מסתובבים בעיר עם חבילות של מצות ומחלקים לכל מיני יהודים שגרים יותר רחוק". הוא מוסיף כי "הדבר הכי חשוב להונגרים זה לאכול את הקניידלעך מקמח מצה. זה נמצא בסדר העדיפויות אצל יהודי הונגריה מיד אחרי יום כיפור".
ונציה
הרב שלום בער שליח חב"ד בוונציה מספר: "הקהילה פה בוונציה מונה כמאתיים וחמישים משפחות, יש פה מסביב לוונציה עוד כמה קהילות קטנות שיש שם בגדול עוד מאה משפחות לכיוון דרומה מוונציה, זה קהילות שהתחילו את דרכן בשישים שנה האחרונות. מאז האינקוויזיציה לא הייתה פה המשכיות, זה קהילות חדשות".
"עשינו פה ליל סדר מרכזי, בראשון השתתפו קרוב למאה איש ובשני עוד ארבעים. מדובר במקומיים ובמעט תיירים. לצערנו הנישואין פה בוונציה, כמעט 95% זה נישואי תערובת. רוב המשפחות כאן הן יהודיות, אבל קשה לספור בשתי הידיים את הזוגות שגם הוא והיא יהודיים".
על המנהגים הוא מספר: "למרוקאים שבנינו יש מנהגים שמסובבים את הקערה סביב הראש ודואגים לאכול כבש בשולחן עורך. בסימן זרוע הם נוהגים להביא כבש שלם".
איטליה
הרב אברהם חזן, שליח חב"ד באיטליה מספר: "הקהילה באיטליה נפלאה. יש למעלה מחמישים אלף יהודים שמחולקים לעשרים ושתיים קהילות. בעיקר במילאנו, רומא ווינציה, יש שלוחי חב"ד בכל עיר כמעט. בפירנסה היו למעלה ממאה וחמישים איש, גם תיירים וסטודנטים, במילאנו היו ביחד בכל המקומות שעשו כמעט שמונה מאות איש.
רוסיה
הרב שייע דייטש, שליח חב"ד ברוסיה מספר: "במוסקבה קימים מאה שלוחי חב"ד ששלח הרב הראשי לרוסיה הרב בערל לאזאר, בנוסף ישנם כיום 20 בתי חב"ד שפזורים במוסקבה יחד עם בית הכנסת המרכזי כאן שנמצא במרכז מוסקבה. ההכנות לפסח החלו כבר מפסח שעבר, אפו פה טונות רבות של מצות שהופצו מכאן בכל רוסיה. ישנן עוד מאפיות של מצות ברוסיה, אבל כאן במוסקבה זו המאפייה הכי גדולה".
"נערכו כמעט מאה סדרים ציבוריים ע"י שלוחי חב"ד, מדובר על אלפי אנשים שהשתתפו באירועים. כמובן שנערכו עוד סדרי פסח על ידי הרבנים בכל חבר העמים, במקומות ובקהילות שאין רבנים קבועים. הקהילה היהודית במוסקבה מונה בין ארבע מאות לחמש מאות אלף יהודים, בקהילה היהודית של הרב לאזאר רשומים למעלה ממאה עשרים אלף יהודים ובכל רוסיה מדובר קרוב למליון יהודים" מספר דייטש.
"הרוסים שומרים מאוד על המסורת ולא מוכנים לקבל שינויים, מאותה סיבה הרפורמים לא הצליחו ברוסיה - הכל מאותה הסיבה ששמרו על קוו אחיד וברור. ובכן, היהודים ברוסיה רוצים יהדות אמיתית והדבר בא לידי ביטוי בחגים שנערכים. לדוגמא, בחג הסוכות הם רוצים את הסכך האורגינלי הירוק עם הריח שמטפטף לתוך המרק, בפסח הם רוצים מצות שמורות עגולות, יין ולא מיץ ענבים וגפילטע אמיתי. הם לא רוצים דברים מודרניים, ברוך ה' ההצלחה הולכת וגדלה מיום ליום וכל שנה הולכים ומתווספים עוד מקומות שעורכים בהם לילות סדר מרכזיים".
בנגקוק
הרב מנחם, שליח חב"ד בבנקוק מספר: "בתילאנד גרים אלפי יהודים, רובם ישראלים או אמריקאיים ואירופים שעובדים פה בחברות ישראליות, שגרירויות וכ"ו. רוב הפעילות שלנו היא מעבר לקהילה ומתמקדת יותר במטיילים. בשנה יש בתילאנד יותר ממאתיים אלף ישראלים שבאים לטייל ועוד יהודים מכל העולם".
"בליל הסדר היה לנו ברחבי תאילנד עשרה סדרים, ביחד השתתפו בהם כארבעת אלפים איש. מה שיפה בסדרים הללו שמצד אחד אתה רואה חרדים ומאידך יהודים שפעם ראשונה בחיים שלהם שהם עושים סדר. קראנו את כל ההגדה, כל שולחן קם בתורו להגיד וככה כולם מצליחים לשמוע. שרנו שירים של עדות ומנהגים, את האוכל אנו עושים כך שמצד אחד יש גפילטע, מצד השני דג מרוקאי ומצד שלישי ירקות ומוקפצים בנוסח תילאנדי. העניין הזה מאוד מרגש".