האם הציבור החרדי עובר תהליך של ישראליזציה ומרגיש כיום מחובר יותר ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל או שההתנגדות העיקשת לממסד הציוני ואי ההכרה לחלוטין במדינה וסמליה עדיין נשארה כבעבר? האם העובדה שכיום ישנם יותר חיילים חרדים מפעם ולמשפחות השכול הצטרפו בשנים האחרונות למרבה הצער גם משפחות של חיילים ונפגעי טרור חרדיים משנה את היחס של הציבור החרדי כלפי יום הזיכרון?
בכדי לענות על השאלה הזאת, שוחחנו עם יו"ר זק"א יהודה משי זהב, מי שהיה נמנה בעבר על החוגים הקיצונים ביותר ב"העדה החרדית" והוביל את המלחמות הגדולות על קדושת השבת ושמירת החומות, ובעשרים שנה האחרונות עבר מהפך וכיום מזוהה עם ארגון זק"א ונחשב לסמל של גשר בין החברה החרדית לישראלית.
"אני אוהב לספר תמיד על מרן פוסק הדור הגרש"ז אוירבך זצ"ל, שיום אחד בתחילת חודש אייר הפתיע את תלמידיו ואמר 'בואו נלך ונתפלל על קברי צדיקים'. התלמידים היו בטוחים שראש הישיבה מתכוון לנסוע למירון, צפת, טבריה ועמוקה, אולם הופתעו לגלות שהוא לקח אותם מישיבת קול תורה הממוקמת בשכונת בית וגן אל הר הרצל הסמוך והדגיש 'פה קבורים אנשים שמסרו את נפשם על קידוש השם, הקריבו את חייהם למען עם ישראל והם הצדיקים האמיתיים'".
"כל הפריבילגיה שלנו להתווכח האם הציבור החרדי אכן עובר שינוי והופך ליותר ויותר ישראלי או ציוני זה בזכות אותם קדושים. לפני 70 שנה לא יכולנו להתווכח על זה... לו רק מבחינת הכרת הטוב שבזכותם היהדות החרדית נמצאת באחד מתקופותיה הזוהרות ביותר בהיסטוריה היהודית ומכל הבחינות - גם מבחינת כמות לומדי התורה, גם מבחינה כלכלית וחיי רווחה".
"מאז חזקיהו המלך לפני 2400 שנה לא היה קול תורה שכזה בארץ הקודש, שלא לדבר על כך שתומך התורה הגדול ביותר בעולם, הנגיד המפואר ביותר זו מדינת ישראל. אז לו רק בשביל הכרת הטוב, זה מגיע לאותם אלו שנלחמו ומתו למען זה".
בנוגע לאופן הזיכרון הראוי אומר משי זהב: "אף אחד לא מחייב דרך זיכרון אחת. אני עולה עם חברים חרדים, לומד משניות וקורא פרקי תהילים על קברים של חיילים חרדים וחילונים שנפלו בקרב ללא כל הבדל, אני קורא לכולם לעשות כך. מאיפה נדע מי בשמים נמצא במקום יותר גבוה וזכויותיו יותר גדולות?".
"גם בהיבט של העמידה בצפירה, למרות שאין זה מנהג יהודי, אנחנו הרי מבקשים במאבק על צביונה היהודי של מדינת ישראל מאחינו החילונים שיכבדו אותנו, את השבת, את החגים שהם הסמל של היהדות למרות שהם סוברים בלבם אחרת. אז אנחנו באים ומתגרים בסמלים של אחרים? בדגל, או בצפירה שאנשים הקריבו את חייהם למען ערכים אלו?".
"עדיף לעבור על עבירת העמידה בצפירה ו"חוקות הגויים" מאשר לפגוע ולהעליב רגשות של יהודים אחרים. כיצד נבוא אליהם בטענות שאינם מתחשבים בנו כשאנחנו לא מוכנים להתחשב בהם, במשפחות שקברו בן או אח?" הוא אומר.