חלום פרעה אחד הוא
(צילום: עזרא לנדא, באדיבות מגזין "עמי")
אאא

הנושא שהיה בכותרות בשבוע האחרון הוא אפשרות הרחבת הקואליציה, בתחילת השבוע - בעיקר על ידי 'המחנה הציוני', ובסוף השבוע הצטרף לחגיגה גם ליברמן.

ובואו נשאל את עצמנו רגע, מה האינטרס כעת? מה קרה פתאום שלנתניהו כל כך בוער להכניס פנימה מפלגה נוספת? אני רואה כאן 3 סיבות אפשריות: האחת, נושא הגז. השניה, ששר האוצר כחלון מבקש/דורש את זה ממנו. ושלישית, יאיר לפיד. ונסביר:

נתחיל בנושא הגז. אם אנחנו נחזור רגע למתווה הגז, אז כזכור בג"ץ החזיר את המתווה בחזרה לכנסת, וכבר לפני כשבוע הוגשה עתירה חדשה לבג"ץ מטעם מפלגת המחנה הציוני כנגד המתווה.

בממשלה הזאת, כידוע, יש לו בעיה שהרבה מהחברים בממשלה פסלו את עצמם מהצבעה בנושא המתווה, ולכן הוא חייב כעת את מפלגת העבודה אתו, כדי שיתמכו במתווה ויורידו את הבג"צים שהגישו נגדו. אנחנו הרי יודעים שבמשך השנה האחרונה נתניהו לא עשה כלום מלבד דבר אחד: כל מה שעניין אותו הוא אך ורק להעביר את מתווה הגז. עד כדי כך היא רמת החשיבות שלו בנושא.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

נעבור לגורם השני שדורש את הרחבת הממשלה, משה כחלון. מה הסיבה שהוא כ"כ עומד על זה פתאום להרחיב את הממשלה ולהכניס פנימה מפלגה נוספת? כמה סיבות: ראשית, בגלל שהוא יודע שכעת הוא ייאלץ לעשות קיצוצים, והוא יודע שהוא לא יוכל לעשות את זה בקואליציה של 61. מלבד זאת, יש גם את הנושא של העברת התקציב דו שנתי, שלמרות הדרישה של ביבי לכחלון להעביר תקציב דו שנתי - כחלון מתנגד, והוא רוצה שמפלגה נוספת תהיה לצדו כדי שיוכל לעבור את הקיצוצים. זה התנאי שהוא מציב לנתניהו כדי שהוא יסכים על תקציב דו שנתי. וסיבה שלישית לכך שכחלון רוצה את ההרחבה והיה מעדיף ש'העבודה' היא זו שתיכנס, היא שכידוע הדגל המרכזי אתו הוא הלך לבחירות היה נושא הורדת מחירי הדיור, כדי להקל על זוגות צעירים לרכוש דירה חדשה. אבל מה לעשות, שכולם יודעים שלא רק שהמחירים לא ירדו אלא גם עלו. לכן, היחידים שיכולים לרסק אותו על הנושא הזה בבחירות הבאות אם יישארו באופוזיציה הם חברי מפלגת העבודה, כי גם הלכו לפניו על הדגל הזה וירצו להראות כמה כחלון נכשל בזה. לפיד, למשל, לא יוכל לדבר על כחלון בנושא הזה, כי הוא גם נכשל בנושא הורדת מחירי הדיור וגם הוא לא הצליח, ולכן כחלון חייב את העבודה בקואליציה, כדי למזער נזקים לעצמו בסיבוב הבא.

והגורם השלישי בחגיגת כניסת העבודה לקואליציה, הוא יאיר לפיד. נתניהו ידוע כסוחר ממולח, ואם נסתכל בהיסטוריה נראה שבכל פעם שהוא ראה וזיהה מישהו שיכול להתמודד מולו ברמה כזו או אחרת או לאיים על גוש הימין בראשות הליכוד, מה שיכול בעצם לסכן את המועמדות שלו בסיבוב הבא, הוא השתמש בתרגיל הידוע שלו של הפרד ומשול. בזמנו אצל אהוד ברק הוא פירק את מפלגת העבודה וחצה אותה לחצי. וכך גם בהמשך כשהפריד ב'קדימה' בין לבני ומופז ובכך מחק את קדימה. וכעת מנסה לעשות את זה שוב, עם 'העבודה' בראשות הרצוג, שהסקרים כבר הוכיחו שברגע שהרצוג ייכנס לקואליציה - 'העבודה' מתרסקת. ההתרסקות הזו - היא בול מה שהוא צריך, שלפיד יהיה הגוש הגדול המקביל לליכוד. מבחינת נתניהו, זה החלום הגדול שלו, שניהם, הוא ולפיד, בראשות שני גושים מקבילים. לשניהם הרי יש את אותו הראש, הן בנושא הכלכלי בו שניהם אוחזים בדעות קפיטליסטיות, הן בנושא האידיאולוגי ששניהם שייכים לימין, וגם בנושאי דת ומדינה.

לפי כל הנתונים האלה, אין ספק שזה היה פשוט חורבן עבורנו, הציבור החרדי, אם המחנ"צ הייתה נכנסת לקואליציה הנוכחית, בגלל שאז - פירושו של דבר היה שאנחנו נותנים יד לריסוק הרצוג והגדלת לפיד, שהוא יהיה בעצם המפלגה השנייה בגודלה בבחירות הבאות, וגם כל המחויבויות כלפינו, כגון הרחבת התקציבים וחוק הגיוס, לפתע ייתקעו.
לכן, אני באמת לא מבין איך בחלק מהמפלגות החרדיות תמכו ודחפו להגדלת הממשלה עם הרצוג, כשהדבר הזה היה אמור לעבוד כבומרנג מולם.

בסופו של דבר זה באמת קרה, ולמרות שכפי הנראה דווקא ליברמן ולא העבודה הוא שיכנס לקואליציה, נתניהו הצליח לרסק את 'העבודה' מבפנים ובכך להגדיל את כוחו של לפיד, אבל לפחות זה לא על ידי כניסתם לקואליציה והשותפות שלנו לזה.

מסקנת הדברים היא, שגם אם בסוף ליברמן נכנס - עצם המהלך של מו"מ עם הרצוג, כבר ריסק את מפלגת העבודה. כמו שאמרנו, נתניהו הצליח להגדיל את כוחו של לפיד, ובמקביל הוא מכניס את ליברמן והוא יוכל להעביר תקציב דו שנתי כמו שהוא רוצה, ואת מתווה הגז והקיצוצים הבאים, בגלל שהוא כבר לא יהיה תלוי אך ורק ב-61 אצבעות העומדות על כרעי תרנגולת. על הדרך הוא הצליח גם לרסק את הדגל המרכזי של ליברמן, שאצלו "מילה זו מילה". הרי רק לפני זמן קצר קרא ליברמן לנתניהו שקרן וכו', וטען שאין בכלל אפשרות לעבוד אתו.

לכן אני חושב, שהמהלך של נתניהו התחיל להרחבת הממשלה, שכרגע נראה שליברמן הוא שהולך להיכנס לקואליציה, הכל מתחיל ונגמר בשלוש הסיבות שהזכרנו קודם: להעביר את מתווה הגז, להעביר את הקיצוצים, ועל הדרך גם לרסק את מפלגת העבודה בסופו של דבר, כך שלסיבוב הבא הוא יגיע כמו שהוא חלם לשני הגושים החלומיים מבחינתו: גוש בראשות נתניהו, וגוש בראשות לפיד.