הבית ברחוב וואליצוב

עורך 'בקהילה' ביקר בדירת המסתור של כ"ק מרן האמרי אמת מגור זי"ע בימי השואה וגילה נר כבוי ורוח פועמת. לרגל יומא דהילולא (חדשות חרדים)

אברהם דוב גרינבוים | כיכר השבת |
(באדיבות בקהילה)

וואליצוב 10 היה השם הכי חם בימים ההם של ורשה המופגזת לפני 77 שנים. הדירה בקומה הראשונה של הבית רחב הממדים וגבה הקומות הייתה משאת נפשם של אלפי יהודים ברחבי פולין ולהבדיל אלפי הנאצים שחיפשו אחר ה'וונדר רבינער' (-הרבי המופלא) מגור.

הוונדר רבינר, כ"ק מרן האמרי אמת מגור זי"ע - שבחג השבועות יימלאו 68 להסתלקותו - לא מיהר לעזוב את גורא קלוואריא, גם כששמע שהגרמנים קרובים לעיר, מרחק קילומטרים ספורים. מי שהצליח להוציא את הרבי מהבית, היה מקורבו החסיד הנגיד רבי יוסל כץ הי"ד. הוא שהגיע לגורא קלוואריא עם רכב, מיהר להוריד את הרבי ולבשר לו כי יש לו בית ממוגן בוורשה, אחד מכמה בתים, חווילות ואחוזות שהיו בידיו.

הרבי ידע למה הוא מתעכב. ההפגזות בוורשה באותם ימים היו בשיאן. מימין ומשמאל נפלו אלפים אל מותם. בתים לא עמדו מפני הפגזות האויב. ובטבורה של עיר שכן לו הרבי ובני משפחתו. עובד את קונו כאשר הייתה באמנה איתו. ואז הגיעה ההפגזה ששינתה את כל התמונה.

היה זה ביום י"ג תשרי ת"ש. רסיס של פגז חדר לחצר ברחוב וואליצוב 10. מקורבי הרבי, חתנו הרה"ק רבי יצחק מאיר בן אחיו הקדוש רבי משה בצלאל, וגבאו הנאמן רבי בונם לעבל, שעמדו בחלונות הבית ועקבו בדאגה אחר הקולות, נהדפו מהרסיס ונלקחו לחיי עולם, ה' יקום דמם. הרבי שישב אותה עת מאחורי עמוד הבניין ניצל והיו חייו לשלל. לא בפעם הראשונה. גם לא בפעם האחרונה.

הרבי הורה לקוברם בחצר הבית. ערב סוכות והנהרגים מורדים אלי קבר. כל עין תדמע. הרבי ואחיו קוברים את יקיריהם חתנם ובנם שעדיים היה לגדולות. "תשתפכנה אבני קודש בראש כל חוצות", ילחש רבי משה בצלאל לאחיו הגדול, שילאט לעומתו: "השם יתברך יחזיר הכול". ושניהם יזילו דמעות של טוהר עד לכניסת החג.

בחל המועד יבקש הרבי להעביר את הנהרגים ולקוברם בבית העלמין בכבוד הראוי להם. הרבי מבטיח שלא יאונה למלווים כל רע. כל הדרך הייתה זרועה אבנים ומהמורות מבתים שהופגזו ומיהודים שלא שרדו את ההפגזה הגדולה, אבל המתים הגיעו לקבר ישראל.

אני מציץ פנימה לתוך הבית השומם בוואליצוב. מתוככי החלון לידו עמד המשמש בקודש אני מבחין בשולחן עץ, נותר כמו אז. עליו צלוחית זכוכית פשוטה ובתוכה נר חֵלֶב כבוי. מנסה לדמיין את המנוסה והבהלה שאחזה את היהודים שנותרו, ולא יכול שלא להרהר על יהדות מפוארה שפסקה באבחה אחת. בתוך ימים ספורים מתחילת המלחמה כבר לא נותר זכר ושריד בפולין לקהילה אולי הכי גדולה שפיארה במשך שנים את כותל המזרח של פולין.

עוד יבער הנר בירושלים.

  • הטור המלא מתפרסם בעיתון 'בקהילה'

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר