זאת היתה מהותו של מוטי זיסר, המקלדת ממאנת לרשום ז"ל...
מוטי פשוט אהב לתת, כמובן בכסף ובעזרה אבל גם ובעיקר מהלב. מוטי היה אכפתי ורגיש באופן כזה שהוא הרגיש חייב לא רק לעזור אלא שהעזרה שלו תהיה מושלמת. אני זוכר מאות אנקדוטות שהמכנה המשותף שלהן הוא נתינה, מתוך רגש, משפחתיות, אבהיות ואיכפתיות. חשיבה על כל פרט עבור כל אחד.
מוטי לא חשב רק על נתינה אלא על הבניה של נתינה, שיש לה פירות, דוגמא בולטת לזה היא בנק מח העצם שהקים ביחד עם רעיתו ברכה תבלחט"א, מתוך מחשבה איך להציל חיי אחרים לאחר שהתגלתה אצלו המחלה. אלפים חייבים לו את חייהם.
כאחד שהבין את חשיבות לימוד התורה והנגשת הגמרא לקהלים רחבים ובמקומות עבודה, ייסד מוטי את מאורות דף היומי, מפעל אדיר של לימוד במאות מקומות עבודה. נקלעה לידיי לאחרונה ההקדמה שכתב לאחת מן המהדורות הראשונות של המסכתות שיצאו ע"י מאורות הדף היומי שנוסד על ידו. רואים כמה מקום וחשיבות תפס אצלו הנושא, הוא כיבד לומדי תורה באופן נדיר ביותר, לא משנה הגדרתם המגזרית. למרות שלא נמנה על האוכלוסיה החרדית, הוא לא שכח מעולם את בית מכורת אבותיו.
אין דרך להמחיש את היקף הצדקות שלו למקרים קשים, לאנשים קשיי יום וחולים. מוטי ורעייתו היקרה ברכה תבלחט"א נתנו צדקה בהיקפים בלתי נתפסים, בתנאי אחד - שלא יוזכר שמם. מעולם לא קרה שסרתי לביתם באנילביץ בבני ברק, ולא הועבר לצדקה הסכום הנדרש. בשקט, במאור פנים, בתוספת אמירה שאם צריך משהו נוסף אז "לא להתבייש". הם הרגישו שהם "שותפים" עם כל אחד מהפונים.
לא אשכח איך הגעתי בלבוש חסידי לאחד מהאירועים שלו - שהיו אגדה בפני עצמה, והייתי די חריג בנוף. הוא הסביר לי שאם נוח לי יותר אז שאשב לידו, העיקר שלא ארגיש לא בנוח. אלפי האישים והמשפחות שעברו והתארחו בביתו, אם בסתם יום של חול, אם בחג, מועד או שבת, יעידו על התחושה העילאית שהרגישו תחת קורתו.
טסנו במטוסו לליז'ענסק, ליארצייט של ה"נועם אלימלך". מוטי אירח במטוס את האדמו"ר זצ"ל ותבדלחט"א הרבנית מנדבורנא. מיותר לציין שנתן להם את מקומו במטוס וכיבד את האדמו"ר כאחרון החסידים. את האדמו"ר והרבנית הוא הכיר והוקיר כתוצאה מיחסי שכנות בעבר.
בליז'ענסק הוא מיאן לקבל שירותי כיבוד מיוחדים "כמקובל". אלא צחק שהוא "לא נולד עם כפית של כסף ושהוא רוצה ליהנות עם כולם וביחד עם כולם".
מוטי היה מהחולמים בגדול, והמבצעים בענק, כל פסגה היתה מדרגת האפס לפסגה הבאה. כך הוא גם נהג בנתינות שלו והדביק את כל בני משפחתו בכך. רעייתו ברכה שתחי' הייתה נותנת בסתר סכומי עתק, וכל זאת מבלי "לקבל אישור" מבעה"ב. זה ממש לא טבעי, המשפט "אין דברים כאלו" נאמר בדיוק על זה.
זכורני שהגענו לפגישה במקום מסויים בבני ברק, ומוטי צחק שאין מכונת קפה כראוי. למחרת בבוקר הגיעה לשם מכונת קפה ברמה הגבוהה ביותר.
הוא יצר תחרות בריאה וחיובית בין תורמים נוספים, מתוך מטרה שהחברה שלנו תרוויח מכך כמה שיותר. ראו עליו שהוא לא חושב שהוא ייקח איתו את הנכסים הפיזיים ללמעלה, אלא רק את הזכויות.
יהי רצון שמיליארדי הזכויות שרכש יסנגרו עליו בעת הגיעו לכיסא הכבוד.
מרדכי קלמן ב"ר משה יצחק, ת.נ.צ.ב.ה.