לרגל ראש חודש תמוז, שחל היום (רביעי) ומחר, אמרו לפני מרן שר התורה הגאון רבי חיים קנייבסקי כי יש מגדולי הדורות שדרשו דרך רמז ''תמוז'' ראשי התיבות ז'מני ת'שובה מ'משמשים ו'באים, כלומר שימי הדין ראש השנה ויום כיפור קרבים ובאים, ויש לזכור לעשות כבר תשובה על עוונתינו.
נענה מרן בדרך צחות ואמר לאותו אחד, "אם תרצה אומר לך גם ראשי תיבות - ת'זדרז מ'הר ו'תלמד ז' (כלומר כל שבעת ימי השבוע תרבה בהתמדה בלימוד התורה. י"כ) וזה נכון גם לכל השנה..."
בגליון "דברי שיח" מובא כי ברשימות שרשם שר התורה ביאורים על עניני בין המצרים (לא נדפס עדיין, וחלקו יצא לאור על ידי ארגון 'אורחות יושר') כותב מרן כי "'תמוז' הוא שם של עבודה זרה, כדכתיב ביחזקאל פ"ח 'והנה שם הנשים מבכות את התמוז' והטעם לשם החודש, כי בי"ז בתמוז הועמד צלם בהיכל כדתנן בתענית כ"ו ב', אבל אב הוא לשון תנחומים כדכתיב 'יתומים היינו ואין אב' וכתיב 'כאיש אשר אמו תנחמנו' ואומר 'נחמו נחמו עמי' המקום ינחמנו במהרה".
ובמקום אחר כותב מרן הגר"ח קנייבסקי: "הנה, בתרגום שני איתא דהמן לא עשה הגורל על תמוז ואב משום שכבר היה בו החורבן ונאמר לא תקום פעמים צרה, וקשה דהא בגמרא מבואר להיפך, מגלגלין חובה ליום חייב וה׳ דברים אירעו בי"ז בתמוז והחמישי בט"ב ונראה שיתבאר על פי הגמ' בסוטה ט' א' 'לא הכיתי לאומה ושניתי לה ואתם בני יעקב לא כליתם' והיינו דלגוים אין הקב"ה מכה ושונה אלא בפעם אחת מכלה אותם כשמגיע הזמן אבל בישראל אינו כן, והאי קרא 'לא תקום פעמים צרה' בגוים מיירי כדמוכחי קראי.
"והנה המן שחשב שהיום גורם וביום רע יוכל לכלות ישראל ח"ו לא היה יכול לעשות בתמוז ואב דאם היום הזה מסוגל לכלותם ח"ו כבר היו כלים בפעם אחת ועל כרחך אין היום הזה ראוי וחיפש יום אחר".