האם קופת חולים כללית עיכבה פיצויי פיטורים שלא כדין?

רופאה שעבדה בקופה כ-40 שנה הלכה לעולמה לפני כשנתיים. האלמן שלה תבע מהכללית פיצויי פיטורים, אך היא התנתה זאת בקבלת צו ירושה, והתשלום התעכב במשך כחודשיים וחצי. בית הדין לעבודה קבע כי גם אם הייתה זו טעות כנה, הכללית עדיין צריכה לפצות (משפט)

עו"ד אסף עזריאל | כיכר השבת |
ההנהלה נענתה לבקשותיו רק לאחר התכתבויות רבות. אילוסטרציה (צילום: unsplash)

חוק פיצויי פיטורים מחייב מעסיקים לשלם לשאיריו של עובד שנפטר פיצויים כאילו פוטר. בהתאם, בשנת 2014 פנה אלמן של רופאה שעבדה בקופת חולים כללית במשך כ-40 שנה, אל מחלקת משאבי האנוש של מחוז חיפה, בבקשה שיעבירו לחשבונו את פיצויי הפיטורים של אשתו המנוחה.

לשאלות על זכויות עובדים:

פנו ל-עורך דין דיני עבודה

אלא שנציגי המחוז התנו את העברת הכספים בהצגת צו ירושה או צו קיום צוואה. האלמן הסביר להם כי צו הירושה נמצא אצל ילדיו – שאינו בקשר עמם – ועמד על זכותו לקבלת הפיצויים ושחרור כספי הגמל והפנסיה שלה.

ההנהלה נענתה לבקשותיו רק לאחר שפנה לייעוץ משפטי וניהל עמה התכתבויות רבות. כחודשיים וחצי לאחר שפנה אליה לראשונה, היא העבירה לחשבונו כ-400 אלף שקל שהורכבו מפיצויי פיטורים ופדיון ימי המחלה שצברה המנוחה.

אף שקיבל לבסוף את מבוקשו, החליט האלמן לתבוע את הכללית על עיכוב הכספים שלא כדין, ובשנת 2015 הגיש נגדה תביעה על סך 221,188 שקל לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה.

לטענת התובע, הכללית פעלה בחוסר תום לב כאשר עיכבה את התשלום ללא הסבר, באופן שחייב אותו להיעזר בייצוג משפטי.

הכללית לא חלקה על זכותו של התובע לקבלת פיצויי הפיטורים, והודתה כי שגתה כאשר התנתה את זכאותו בהצגת צו ירושה.

עם זאת, היא ביקשה לדחות את התביעה, בטענה שפעלה מתוך טעות כנה בהבנת המצב המשפטי, ומתוך חשש לפעול שלא כהלכה בהתחשב במצב המשפחתי המורכב בין התובע לבין יתר יורשי המנוחה.

בתגובה, השיב התובע כי גם אם מדובר בטעות כנה, אין מקום להתחשב בחברה גדולה שמעסיקה אלפי עובדים ונהנית מליווי משפטי צמוד.

לא בכוונה

השופטת דניה דרורי הבהירה כי הכללית אכן טעתה, אם כי התרשמה כי זו באמת הייתה טעות כנה שלא נעשתה מתוך אדישות או זלזול בזכויותיו של התובע.

את המסקנה הזו נימקה השופטת בכך שנציגי הכללית ניסו לעזור לתובע מרגע שפנה אליהם, ובכלל זה שלחו מכתבי שחרור לקרנות השונות, סייעו לו בקבלת כספי ביטוח החיים, ואף השאירו לו פרטי התקשרות כדי שיוכל לפנות אליהם במקרה הצורך.

ואולם, גם אם הייתה זו טעות תמת לב, הכללית צריכה לשלם על הלנת הפיצויים כיוון שאין ספק שהפיצויים עוכבו וגרמו לתובע לנזק מסוים. עם זאת, התובע לא הוכיח את הסכום המופרז שתבע. כך למשל, הוא לא הוכיח שהלנת פיצויים למשך כחודשיים וחצי פגעה ביכולת שלו להתקיים בכבוד, כפי שטען.

"אין באמור כדי למעט מחובתו של מעסיק לשלם פיצויי פיטורים לשארו של עובד שנפטר במועדים הקבועים בדין, אלא שיש לשקול את משמעותה של הלנת פיצויי הפיטורים גם בהתחשב בהיקף הנזקים שנגרמו בשל הלנה זו", כתבה השופטת בפסק דין.

לבסוף, התביעה התקבלה בחלקה הקטן, והכללית חויבה לשלם לתובע פיצויי הלנה בסך של 12,000 שקל בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 4,000 שקל.

  • ב"כ התובע: עו"ד איילת שילה
  • ב"כ הנתבעת: גלית גולן-רותם

עורכי דין דיני עבודה • לפסק הדין לחץ כאן

הכותב: עורך דין אסף עזריאל ממשרד עזריאל ושות' עוסק בדיני עבודה

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותב לא ייצג בתיק.

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר