מי שמחייך עכשיו מתחת לשפמו הוא נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן. ניסיון ההפיכה הכושל בטורקיה של סוף השבוע האחרון הביא לתוצאה ההפוכה מהחלפת השלטון, והנשיא ארדואן רק חיזק את מעמדו כמנהיג טורקיה. ביומיים הראשונים לאחר ניסיון ההפיכה, ארדואן זוכה לאמון נרחב בקרב הציבור שיצא לרחובות למנוע בגופו את חטיפת השלטון בידי הצבא, בעקבות המסר ששידר דרך האייפון באפליקציית פייס טיים. ארדואן הצהיר בשידור כי "המורדים ישלמו מחיר כבד על פעולותיהם", והוסיף כי קיימת סבירות שיערוך "ניקוי אורוות" בשורות הצבא הטורקי.
ה"סולטן הטורקי" כפי שמכנים אותו מתנגדיו ותומכיו כאחד, התמודד בעבר כבר עם כישלונות ומכות אך רק התחזק מהם. הפיטורים מתפקידו כראש עיר איסטנבול, וריצוי מאסר בן ארבעה חודשים בגין הקראת יצירה דתית שהרגיזה את בתי המשפט החילוניים באותה התקופה דווקא דחפו ותרמו לאהדה הרחבה שלה זכה ארדואן במשך כל הדרך למשרד בו הוא שולט כבר למעלה מעשור וככל הנראה יהפוך את עצמו למנהיג עד מותו.
בתפקידו כראש ממשלה החל משנת 2003 אז עלה לשלטון עם מפלגו, עסק רבות במיתוג טורקיה כמודל למדינה מוסלמית בעלת שלטון דמוקרטי, ובניסיונות לצרף את טורקיה כחברה באיחוד האירופי, אליו היא מועמדת עוד מסוף שנות ה-80. על אף גישתו המערבית, ספג ביקורת קשה על ניסיונותיו לכפות את האסלאם על החיים היומיומיים בטורקיה. עוד הוטח בארדואן כי הוא נוטה להשתיק את מתנגדיו הפוליטיים, שהביעו לא פעם דאגה בעקבות הידרדרותם של חופש הביטוי וזכויות האדם תחת שלטונו. מאות עיתונאים עצורים בבתי הכלא בטורקיה כשאשמתם המרכזית היא הבעת ביקורת נגד הסולטן ירום הודו.
ארדואן התמנה לנשיא בשנת 2014 לאחר שלא יכל להמשיך על פי החוקה בתפקיד ראש הממשלה, והחל ליזום שינויים חוקתיים במטרה להרחיב את סמכויותיו. תומכיו האדוקים רואים במורשתו לא פחות מדמותה החדשה של טורקיה, המתקרבת לציון מאה שנים להיווסדה בשנת 2023. הם מאמינים כי ארדואן ימשיך להנהיג את המדינה גם בשנת המאה של המדינה. מנגד מתנגדיו טוענים כי הוא דיקטטור שהורס את הדמוקרטיה החלקית במדינה.
במהלך כהונת ארדואן הכלכלה בטורקיה הייתה בצמיחה, ודיפלומטים רבים החלו לייצג את המדינה ברחבי העולם. אך הצלחותיו הפוליטיות לא בלטו מספיק בכותרות עקב סכסוכים אזוריים, גל ההגירה מסוריה שעבר במדינה, וקריסת שיחות השלום עם המורדים הכורדים.
"הוא צלח את ניסיון ההפיכה מחוזק באופן משמעותי", אמר הווארד אייזנשטט, פרופסור להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת סנט לורנס שבארצות הברית לסוכנות הידיעות AP. "ארדואן הצליח לגייס מחדש גרעין אזרחי שהתחיל למאוס בו כמנהיג, ולאחד אוכלוסיות רבות בחברה במטרה להפנות את זעמם לעבר האיום הנוכחי", הוסיף.
באופן מעניין גם מתנגדיו הפוליטיים של ארדואן התייצבו הפעם לצדו. בהצהרה משותפת ויוצאת דופן, ארבע המפלגות הגדולות בטורקיה גינו את ניסיון ההפיכה וטענו כי "כל צעד נגד האזרחים או הממשל ירגיש את כובד ההתנגדות של הפרלמנט הטורקי". כך גם המדינות החברות בנאט"ו יחד עם טורקיה גינו את המהומות, וקראו לתמוך בממשלה הנוכחית שנבחרה באופן דמוקרטי.
המומחים חוששים כי הישרדותו של ארדואן לאחר ניסיון ההפיכה תאדיר את דמותו בטורקיה ותאפשר לו לעשות ככל העולה על רוחו. ארדואן עצמו כבר הכריז כי זו הזדמנות "לטהר" את השורות והוא עצר אלפי קצינים ושופטים אותם ככל הנראה חפץ לסלק מזמן. ארדואן כבר עתה הוא האיש החזק בטורקיה וההפיכה הפכה אותו לעוצמתי עוד יותר.
מבחינת ישראל התחזקותו של ארדואן יכולה להיות חיובית, היחסים עם טורקיה שהסתדרו לאחר ההסכם והפיצויים ששולמו לנפגעי המרמרה הופכים את טורקיה תחת ארדואן למדינה שישראל תרצה לשתף עימה פעולה הן בנושאים כלכליים דוגמת הגז והן בשיתוף פעולה ביטחוני.
לאורך השעות הראשונות של ההפיכה שמרה ישראל הרשמית על שתיקה ולא הביעה עמדה. במהלך הלילה, תוך כדי הקרבות בין המורדים לבין הכוחות הנאמנים לארדואן, פרסמו נשיא ארה"ב ברק אובמה ומזכיר המדינה שלו ג'ון קרי הודעות ברורות של התנגדות להפיכה הצבאית ותמיכה בממשלה הנבחרת בטורקיה. אחר כך הגיעו הודעות דומות גם ממשרד החוץ הגרמני ומטעמה של שרת החוץ של האיחוד האירופי פדריקה מוגריני, אך בישראל המתינו בסבלנות.
ההודעה הישראלית, שהנוסח שלה אושר על ידי נתניהו, פורסמה כ-15 שעות אחרי תחילת ניסיון ההפיכה, כאשר התברר כי נכשל סופית. דובר משרד החוץ עמנואל נחשון אמר בהודעה שהועברה לכתבים כי "ישראל מכבדת את התהליך הדמוקרטי בטורקיה ומצפה שתהליך ההתפייסות בין שתי המדינות יימשך".
ד"ר גליה לינדנשטראוס ממכון INSS מסבירה ל"כיכר השבת" כי המשמעות הממשית מבחינת ישראל היא ש"ארדואן הוא שחקן שאנחנו נצטרך להמשיך ולנהל איתו מגעים גם בעתיד והסכם הפיוס עם טורקיה הוא דבר מועיל". לדבריה, בישראל מעדיפים יציבות באזור ואם ההפיכה הייתה מצליחה היינו חווים תקופה של חוסר יציבות משמעותית שיכלה כמובן להשפיע גם על ישראל.
לדעתה מבחינת ישראל אמור להיות קצת מדאיג המשבר שמתפתח בין טורקיה לארה"ב סביב המנהיג הטורקי הגולה, עבדוללה גולן, המטיף הדתי שהיה בעבר בעל בריתו של ארדואן אך הפך לאויבו הגדול ומוצג היום כבוגד. "הטורקים רוצים שארה"ב תסגיר אותו וישנם גם שמועות שהם מתנים את השימוש בבסיס חיל האוויר האמריקאי בטורקיה בו ארה"ב שימוש במלחמתה במדינה האסלאמית בהסגרתו של גולן".
"זה יעמיד בפני ארה"ב דילמה קשה שיכולה גם להפוך למשבר רציני, דבר שיכול להשפיע גם על ישראל אם כי אני מעריכה שבגלל מתווה הגז והקשרים הכלכליים שיגזרו ממנו בין ישראל לטורקיה לא תהיה לנושא גולן והאמריקאים השפעה על היחסים עם ישראל", אומרת לינדנשטראוס.
פקידים בכירים בירושלים ציינו כי היה לישראל חשוב להדגיש, מצד אחד, שמה שקרה בטורקיה לא מחליש את רצון בירושלים לנרמל את היחסים עם אנקרה, ומצד שני לשגר אזהרה מנומסת כדי שאף אחד בטורקיה לא יחשוב להשתמש בניסיון ההפיכה כתירוץ להפרת הסכם הפיוס הטרי שאמור לעמוד השבוע למבחן הפרלמנט הטורקי. כעת, אם עמדתו של ה"סולטן" לא תשתנה נראה מי מעז להצביע נגד דעתו.