תינוקות שלומדים ללכת מוקדם יחסית, עשויים להיות טובים יותר בשנות הגן בכל מה שקשור לקשב, זיכרון ולמידה, כך עולה ממחקר חדש.
מחקרים קודמים הוכיחו כי פיגורים משמעותיים ב"אבני דרך" בהתפתחות, כמו זחילה, עמידה והליכה, הם סימן לכך שהתינוק עלול לגלות נכות התפתחותית בתחומים אלה בהמשך.
אך המחקר החדש מוצא כי יתכן וזה עובד גם הפוך: תינוקות שמצליחים להשיג את אותן "אבני דרך" התפתחותיות מהר יותר במסגרת הזמן הנורמלית, נוטים להשיג ציונים התפתחותיים גבוהים בגילאי 4.
לשים לב, ללמוד ולזכור
מסקנות המחקר הוכיחו כי תינוקות שלמדו לעמוד וללכת בגיל מוקדם יחסית, קיבלו ציונים גבוהים יותר במבחני קוגניציה כשהיו בני 4, ובהם הצטיינו ביכולות כמו לשים לב, ללמוד ולזכור. כמו כן, הם גילו מיומנויות אדפטיביות טובות יותר, כמו שימוש טוב בכלים ויכולת להתלבש בעצמם.
אמנם המחקר עדיין אינו יכול לקבוע כי מדובר בסיבה ותוצאה, אך החוקרים כתבו כי "מחקר זה מספק הוכחה ש'עידן אבני הדרך' שמתחיל מאזור גיל שנה, יכול להיות בסיס חשוב להיבטים שונים של התפתחות הילד מאוחר יותר".
החוקרים, מהמכון הלאומי לבריאות הילד והתפתחות האדם בארה"ב, ציינו כי מחקרים קודמים מצאו קשר בין יכולות האדם בגיל העמידה לרמת ה-IQ שלו וכישוריו המנטליים בגיל ההתבגרות.
עם זאת, רופאת ילדים שסקרה את המחקר, מזהירה מפני מסקנותיו ואומרת: "כל ילד שונה, ואיננו יכולים להכניס את כל הילדים בתבנית אחת". הרופאה, ד"ר גלוריה רייפקול מבית החולים 'ניקולאס' במיאמי, הוסיפה כי העובדה שתינוק אחד עומד מאוחר משאר בני גילו אינה מצביעה אוטומטית על בעיה.
לדברי רייפקול, המחקר בדק רק את "המוטוריקה הגסה", כמו זחילה, עמידה והליכה - אך זהו רק פן אחד של ההתפתחות בגיל הרך. יש גם התפתחות השפה ומיומנויות חברתיות, שלא הוזכרו.