המסמכים ההיסטוריים

שיתוף הפעולה של בן גוריון וה'אמרי חיים' להקמת הנחל החרדי

חשיפה: תחלופת המכתבים ההיסטורית מלפני 56 שנה בין חתנו של בעל ה"אמרי חיים" מויז'ניץ לדוד בן גוריון, שהובילה לבסוף להקמתו של הנח"ל החרדי. ההצעה: "מפעל יהלומים ואימון צבאי" (חרדים)

ה"אמרי חיים זצ"ל ובן גוריון (צילום: מהארכיון ופריץ כהן, לע"מ)

מכתב היסטורי מלפני 56 שנים של חתנו של כ"ק האדמו"ר ה'אמרי חיים' מויז'ניץ זצ"ל לראש הממשלה דוד בן גוריון, חושף את התכנית המקורית להקמתו של הנח"ל החרדי. "היישוב המתוכנן יהיה מיועד גם לבחורי הישיבות, שנוסף להכשרה המקצועית יקבלו על המקום גם אימון צבאי" כותב חתן האדמו"ר לבן גוריון במכתבו.

המכתב, מתאריך ט"ו בתמוז תש"כ, נשלח על ידי הרה"ח ר' משה ארנסטר, חתנו של כ"ק האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר זצ"ל (ה"אמרי חיים"), מבכירי עסקני החסידות, ונכתב על נייר מכתבים של "מרכז חסידי ויזניץ בני ברק". במכתבו לבן גוריון מספר הרב ארנסטר על התכנית להקמת היאזחות נח"ל, מסלול שהוא שילוב של התיישבות עם שירות צבאי, עבור צעירים חרדים, בין היתר גם בחורי ישיבות - מה שהיה לבסוף ליוזמה הראשונה להקמת מסלול גיוס מיוחד לחרדים לצה"ל שיכונה עם הזמן "הנח"ל החרדי".

"לפני כמה חודשים החלטנו לארגן הקמה של יישוב תעשייתי חדש בנשיאותו של כבוד חותני הרבי מויז'ניץ. באנו בשעתו במגע עם השרים החשובים ה"ה ספיר (פנחס ספיר, באותה עת שר המסחר והתעשייה. נ.פ) ויוספטל (גיורא יוסטפל, באותם ימים שר העבודה. נ.פ.), שנלהבו מהרעיון וגם הבטיחו את כל עזרתם. סוכם עם משרד המסחר והתעשייה להקים בשלב א' בית חרושת גדול ליהלומים שיעסיק 150-200 עובדים ומתלמדים. ראוי לציין שבהשתדלות כב' חותני הובטח לבית החרושת הזה הספקה מלאה של חומר גלם, ע"י סינדיקט היהלומים שבלונדון, ופרט זה חשוב ביותר והוא גם נכס יקר להמדינה" כותב הרב ארנסטר.

כפי שעולה מהמכתב, הרעיון היה להקים מפעל שישמש כגרעין להתיישבות יהודית במושב עמיעוז בחבל אשכול, שמספר התושבים בו התדלדל מאוד באותה תקופה. המפעל, כך תוכנן, יעסוק בליטוש יהלומים ובעבודות נוספות הקשורות בתחום, והפועלים ישלבו את העבודה עם שירות צבאי שיכלול שמירה על המקום והאיזור באווירה חרדית נפרדת ונבדלת - זאת בשל לעובדה שהיאחזויות הנח"ל פעלו במסגרת נפרדת שאינה קשורה לחטיבה צבאית מסוימת ותחת חיל נפרד - חיל הנח"ל, מה שאפשר גמישות יחסית לשמירה על אורח חייהם של המשרתים.

המכתב הראשון של חתן ה"אמרי חיים" לבן גוריון

"היישוב המתוכנן יהיה מיועד גם לבחורי הישיבות, שנוסף להכשרה המקצועית יקבלו על המקום גם אימון צבאי, ועל ידי זה יוכר המקום כנקודת נח"ל. כפי שמסרו לי הובא בשעתו הפרט האחרון הזה לפני כבוד ראש הממשלה ע"י השר מר ספיר וראש הממשלה הבין את חשיבות העניין והסכים לזה" מוסיף חתנו של הרבי במכתב. ההסמכה המיוחדת מראש הממשלה נדרשה ככל הנראה לאור העובדה שבדרך כלל היאחזויות נח"ל היו בעלות אופי חקלאי, בזמן שההצעה שהעלה חתן הרבי עסקה בהקמת מפעל תעשייתי.

חתן הרבי ממשיך וכותב לבן גוריון כי מצידה של החסידות, הנושא מתקדם במהירות: "אני יכול לציין בסיפוק רב שהצלחנו בעזהשי"ת לארגן מספר רציני של בחורי ישיבות שמוכנים לבוא להתיישב ולייסד את הישוב המתוכנן. הם יכנסו שמה לחיים פרודוקטיביים, דבר שאני מייחס לו חשיבות מרובה".

את המכתב מסיים הרב ארנסטר בבקשה מראש הממשלה לקבלו לפגישה לשם קידום הנושא במישור הממשלתי. "הגשמת תכניתנו חשובה ביותר מהרבה בחינות, ולכן אני מבקש בזה את כבוד ראש הממשלה להקדיש לי מזמנו היקר ולקבוע לי פגישה כדי לדון בזה. ביצוע תכניתנו מתקדם באיטיות מרובה, אני מקווה למצוא אצל כבוד ראש הממשלה הבנה מליאה לתכניתנו וזה יעזור לנו שנוכל לגשת בקרוב בעזרת השם יתברך לשלב מעשי של הקמת היישוב". בדיקה ביומנו של בן גוריון מגלה כי הפגישה הנדונה אכן התקיימה חמישה חודשים לאחר מכן - בכג' חשוון תשכ"א, מה שהוביל להקמתו של הנח"ל החרדי באותה השנה.

המכתב הנוסף של הרב ארנסטר לבן גוריון (סריקה)

תחת הכותרת "משה ארנסטר" כותב בן גוריון ביומנו על הפגישה: "17 שנים בארץ, חתנו של הרבי מוישניץ (כך על פי לשונו של בן גוריון. נ.פ) רוצים ליישב חוג בני ישיבה בחבל לכיש, עמיעוז על יד מבטחים. יש 60 בתים מוכנים. רוצים מאות משפחות - חלקם חקלאות רובם חרושת. מקצוע יהלומים. כבר עשה הסכם על 150 איש ביהלומים עם ספיר אולי גם בית חרושת לשימורים. הרבי נמצא בבני ברק. יש לו 50 רווקים. הבעיה – גיוס כוח אדם. רוצה שהבחורים יעשו אימונים, יתחייבו לשבת שם 2.5 שנה. יעסקו או בחקלאות או ביהלומים, יעשו חודש אחד אימונים, אחר כך שעה ביום, או אחרי ששה חודשים (כוונתו ככל הנראה לאופי הפעילות הצבאית)".

בן גוריון ממשיך וכותב: "מוכן בעוד חודש לצאת עם 50 איש. רווקים. 20 לחקלאות, 30 ליהלומים. ספיר הבטיח בית חרושת. רוצה גם איש שיעמוד לעזרתו. מחשבתו היא 300-400 משפחות. אמרתי לו: אגיש לך כל העזרה החומרית מצדי, כלומר, אזרז חברי הממשלה לעזור לך. על שחרור מצבא עליי לשקול עוד ובסוף השבוע אתן לך תשובתי, (הכוונה ככל הנראה לבקשה כי מי שיתיישב שם ייפטר משירות במסלול צבאי רגיל, וישרת במסגרת חיל הנח"ל. נ.פ)".

סיכום הפגישה ביומנו של בן גוריון

שבועיים לאחר הפגישה, במטרה להעבירה לפסים מעשיים, שיגר הרב ארנסטר לבן גוריון מכתב נוסף, בו הוא מסכם את הפגישה מבחינתו: "בפגישתנו לפני כשבועיים ביקשתי באופן קונקרטי שלושה, והם: 1. סידור מיוחד למתיישבים בעניין הצבא; 2. את עזרת והשפעת ראש הממשלה להגשמת תכניתנו בהקדם האפשרי, דהיינו להתחיל תיכף בבניית החלק התעשייתי של המקום; 3. למנות בן אדם בעל נסיון בהקמת עיירות פיתוח שיעמוד לעזרתי בהקמת היישוב".

בהמשך לסיכום, מעדכן ארנסטר את בן גוריון על כך שנושא הסידור המיוחד בשירות הצבאי לצעירים החרדים סודר. "נפגשתי עם מר חיים בן דוד (האלוף חיים בן דוד ששימש אז כמזכיר הצבאי של ראש הממשלה בן גוריון), והנני יכול לציין בסיפוק רב שבאנו לידי הסכם שמשביע את רצוני בהחלט". עם זאת, בשני הנושאים האחרים מציין חתן הרבי לראש הממשלה כי לא חלה התקדמות ומבקש לזרז את הפעילות בכדי שהתכנית תמומש בהקדם.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר