היסטוריית מוסדות הפטור

פרוש חושף: מה שאל מרן הרב שטיינמן את אביו זצ"ל

לאחר המתיחות והפיוס בין 'שלומי אמונים' ל'דגל התורה', מעניק סגן שר החינוך מאיר פרוש ראיון ל'יתד נאמן' בו גולל את היסטוריית מוסדות הפטור וחושף במה התעניין מרן הרב שטיינמן (אקטואליה)

ישראל כהן | כיכר השבת |
סגן השר מאיר פרוש (צילום: Miriam Alster/FLASH90)


לאחר מתיחות ארוכה בין סיעת 'שלומי אמונים' לתנועת 'דגל התורה' על רקע הדרישה למימוש החוק הנורבגי והשליטה בחינוך העצמאי ובשל העובדה שיושבו ההדורים מעניק הבוקר (חמישי) סגן שר החינוך מאיר פרוש ראיון נרחב לעיתון 'יתד נאמן' שם מספר על ההצלחה במניעת כפיית לימודי הליבה על מוסדות החינוך החרדיים.

פרוש הנחשב להיסטוריון בכל נושאי דת ומדינה מספר בראיון כי כבר משלטון המנדט היו בתי ספר כמו "סיני" בתל אביב, "שארית ישראל" בפ"ת, ת"ת בטבריה וכד', בשונה מתלמודי התורה, המוכרים כשייכים לזרם של אגודת ישראל.

"משהוקמה המדינה, הצהיר ראש הממשלה הראשון, שיאפשר לכל זרם לשמור על עצמאותו החינוכית ועל פי זה הוחלט לחלק את זרמי החינוך שתחת חוק חינוך חובה לארבעה קטגוריות: א) הזרם הכללי. ב) הזרם של העובדים. ג) הזרם של המזרחי, והזרם הרביעי של 'אגודת ישראל", הוא מספר.

לדבריו: "בחלוקה הרשמית הם מוספרו בסדר יורד, ולכן הזרם של אגודת ישראל היה מוכר בשפה המדוברת כ"הזרם הרביעי". סעיף חמש התייחס למוסדות הפטור, אלו המוסדות שאנו מכירים אותם כ"חיידר", שהחוק הכיר וראה בהורים ששולחים לשם כפטורים מחוק חינוך חובה שתחת הפיקוח הישיר של משרד החינוך. כל זאת נכפף תחת הסמכות של "השר הממונה שרשאי להורות ברשומות כפטורים מהחוק שבסעיף ארבע" – דהיינו, החוק היה מוכן להכיר בקיומם של מוסדות אלו מתוקף וסמכות הוראתו של השר".

"ואכן, ממשיך פרוש, "על הדף שהועבר על ידי נציגי אגודת ישראל, נכתבו עשרים ואחד שמות של תלמודי תורה ובתי ספר לבנות שביקשו ליהנות מסעיף חמש בחוק חינוך חובה, להגדיר עצמם כ"מוסדות פטור". לצד שמות תלמודי התורה הופיעו פרטי התלמוד תורה המבקש, שעות הלימוד בהוראות הקודש ולהבדיל החול".

"בשנת תשי"ג בוטלו הזרמים וכולם הוכפפו תחת ההגדרה הכוללת - "ממלכתיים" שהתחלקו לשניים: "ממלכתי" ו"ממלכתי דתי", ואילו מוסדות "החינוך העצמאי" הוגדרו כ"מוכר שאינו רשמי". מאז במשך עשרות שנים לא הועברו רשימות של ת"תים נוספים, אך אלו המשיכו להתקיים מכוח אותו סעיף, משנת תש"ט עד שנת תשל"ז, שאז התרחש המהפך עם עליית ממשלת הליכוד והצטרפות אגודת ישראל לקואליציה על פי הוראת מרנן ורבנן זצוק"ל. בתשל"ז נערך מחדש התיקון לחוק ופרטיו עוגנו ב"חוזר מנכ"ל" המשתרע על חמישים וחמישה עמודים, שם עודכנה רשימת מוסדות הפטור. לפי הוראת מרן הגראמ"מ שך זצוק"ל, מוסדות הפטור תוקצבו דרך "החינוך העצמאי"".

פרוש חושף כיצד נתקבלה בעבר ההכרה של המדינה במוסדות הפטור ומספר כי בזכות הסייעתא דשמיא של שלוחי דרבנן כיד ימינם של מרנן החזון איש זיע"א וגאב"ד בריסק זיע"א וכל גדולי ישראל לאורך הדורות.

"אספר לך עובדה מעניינת", ממשיך פרוש. "כאשר ישבנו שבעה על אמי מורתי עליה השלום, הגיע מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן לנחם את אבא זצ"ל ואת משפחתנו. תוך כדי השיחה, הוא שאל את אבי מורי זכרונו לברכה, האם נכון הוא שהיה שליח ממרן גאב"ד בריסק זיע"א אל האדמו"ר הריי"צ מליובאביטש זצוק"ל, לבקשו שישפיע על נשיא המדינה דאז שניאור זלמן רובשוב שכונה שז"ר, שהיה מקורב לחב"ד, כדי שיפעל לאפשר את קיומם של מוסדות הפטור, ואכן האבא אישר זאת וסיפר שאכן השליחות נעשתה ובעקבותיה הפנייה אל שז"ר שאכן סייע ותמך מאחורי הקלעים בהכרה במוסדות אלו".

"ואנקודוטה מעניינת מסוג אחר: כאשר ישבתי שבעה על אבי מורי זכרונו לברכה הגיע לנחם השר אהרן ידלין שכיהן בעברו כשר החינוך. הוא סיפר לי שהאבא היה מי שקירב אותו להכיר במוסדות הפטור, "ואני", הוסיף, "תמכתי בזה כי ראיתי בכך שימור של שפת האידיש"... כך לפי הבנתו", סיפר.

פרוש מציין את ההישג הגדול של הנציגות החרדית ומדגיש: "הותרנו כמובן את התיקון שהעניק את הסמכות לשר, שכן כאמור סמכות זו הייתה מאז ומתמיד מני שנת תש"י ועד עתה, אלא שהיא נדרשה על פי בג"ץ להגדירה בחוק, כך שדבר זה לכשעצמו הוא תועלת למוסדות הפטור, לאחר שעיקרנו את ההתניות החמורות של השר פירון.

"תהליך זה דרך אגב, הוא לא חדש והוא לא מיוחד למקרה הזה. כידוע גם הישיבות הקטנות למשל היו במשך שנים רבות ללא הגדרה בחוק ולאחר שבג"ץ תבע זאת, הן הוגדרו בתיקצוב של "תרבותי ייחודי", הגדרה זו הבטיחה את התקצוב של הישיבות הקטנות לשמחת ולנחלת כל שלומי אמוני ישראל. גם כעת הגיעו אלינו קולות ממסדרונות הבג"ץ ומערכת המשפט שהמבנה התקציבי של "מוסדות הפטור" אינו חסין מפני תביעות ולכן עשינו את אותו תהליך בדיוק, כפי שעשינו בישיבות הקטנות וסידרנו את המבנה התקציבי הטכני של מוסדות הפטור, רישום שמי וכתובות מסודרות, מתוך ראיה חד משמעית של סידור המסגרת התקציבית מחד, אך תוך הסרת ההתערבות המסוכנת בתכני הלימודים כפי שניסה לעשות השר פירון ושמירה על עצמאות החינוך החרדי כמאז ומקדם".

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר