הדוד תבע: האחייניות שלי לא שילמו שכר דירה

בעל יחידת דיור במושב שדה העמק טען כי בנות אחותו גרו ביחידה ולא שילמו שכר דירה. האחייניות טענו כי הסכם השכירות שהציג הדוד מזויף, וכי קיבלו פטור מתשלום בתמורה למימון הוצאותיה של סבתן הקשישה. בית המשפט קיבל באחרונה את גרסתן (משפט)

עו"ד יעקב זליגמן | כיכר השבת |
האם האחייניות חתומות על הסכם השכירות? אילוסטרציה (צילום: unsplash)

לפני תשע שנים נענתה צעירה להצעתו של דודה ועברה להתגורר באחת מיחידות הדיור שלו שבמושב שדה העמק. מאוחר יותר, הצטרפה אליה אחותה, והשתיים גרו ביחידה במשך ארבע שנים.

לשאלות בנושאי שכירות:

פנו ל-עורך דין מקרקעין

ואולם, מספר חודשים לאחר שעזבו את הנכס, נאלצו האחיות להתגונן מפני תביעה של כ-120,000 שקל שהגיש נגדן לא אחר מאשר הדוד.

בתביעה, שהוגשה לבית משפט השלום באשקלון, טען הדוד כי אחייניותיו חייבות לו דמי שכירות עבור חודשים רבים שהתגוררו ביחידה מבלי לשלם וכי הן הותירו אחריהן חוב ארנונה של 14,500 שקל.

את העובדה שאפשר להן להמשיך ולהתגורר בדירה במשך תקופה כה ארוכה מבלי לשלם, הסביר הדוד בכך שהתייחס אליהן בסלחנות.

על מנת להוכיח את זכאותו, הציג התובע הסכם שכירות שנחתם לכאורה על ידי אחת מהאחייניות, לפיו הוסכם שישלמו לו מדי חודשיים 4,400 שקל (2,200 שקל לחודש).

בתגובה, טענה האחיינית כי זו אינה חתימתה, ואילו אחותה הוסיפה כי היא כלל לא צד להסכם. לדברי השתיים, מדובר בתביעה שנועדה להלך עליהן אימים, על רקע סכסוך שפרץ עם דודן לאחר שאחת מהן רכשה נכס נדל"ן בו היה מעוניין.

לגופו של עניין, סיפרו האחייניות כי בתחילה שילמו לדודן שכר דירה של 2,100 שקל מדי חודש והגישו פירוט המעיד על כך. העובדה שהסכום ששילמו בפועל נמוך יותר מדמי השכירות שהופיעו בהסכם שהציג, מעידה לטענתן שההסכם מפוברק.

האחייניות הוסיפו כי בשלב מסוים סבתן (אמו של הדוד) נקלעה למצב סיעודי והם סיכמו עם דודן שתמורת המגורים ביחידה הן יטפלו בסבתן וישלמו את שכרה של העובדת הסיעודית בסך 2,300 שקל בחודש. האחייניות טענו בבית המשפט כי היו מוכנות לעזוב את הדירה בכל רגע, אולם דודן ביקש שיישארו.

לא הסביר את הפער

השופטת סבין כהן האמינה לגרסתן של הנתבעות, שנתמכה בעדות אמן ושניים מדודיהן האחרים. השופטת קבעה כעובדה כי התשלום עבור הוצאות סבתן עד שנפטרה היה תחליף לתשלום דמי השכירות לדודן.

השופטת ציינה לזכות הנתבעות את העובדה שטרחו ופנו לבנק על מנת להוכיח שמסרו שיקים שנפדו בסכומים המנוגדים להסכם השכירות שהציג התובע, שמצידו לא סיפק הסבר סביר לפער בין הסכום המופיע בו לבין זה שקיבל מהן בפועל. מעבר לזה, השופטת קבעה כי החתימה על ההסכם אינה דומה בעליל לחתימת הנתבעת. השופטת התרשמה שמערכת היחסים בין הדוד לאחייניותיו אינה טובה בלשון המעטה, וכנראה שזו הייתה הסיבה להגשת התביעה.

באשר לארנונה, השופטת הבהירה כי תשלום הארנונה היה משותף לכל יחידות הדיור בבעלות התובע, מה שמעיד על כך שסכום השכירות כבר כלל אותו בתוכו.

השופטת התרשמה שמערכת היחסים בין הדוד לאחייניותיו אינה טובה בלשון המעטה, וכנראה שזו הייתה הסיבה להגשת התביעה.

השופטת סיכמה בכך שהיא מאמינה שבשלב מסוים הנתבעות קיבלו פטור משכר דירה ודחתה את התביעה. התובע חויב בהוצאות הנתבעות בסך 16,000 שקל.

  • ב"כ התובע: עו"ד ויקי חיים שמעוני
  • ב"כ הנתבעים: עו"ד שלמה אסידון

עורכי דין דיני מקרקעין • לפסק הדין לחץ כאן

הכותב: עורך דין יעקב זליגמן ממשרד דן בר - אל ושות' עוסק בדיני מקרקעין

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותב לא ייצג בתיק.

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר