סימוני תאריכים על המזון - לא מה שחשבתם. המדריך המלא

"לשימוש עד...", "ניתן להשתמש לפני..." - המונחים מוכרים לכולנו מאריזות המזון אך בעלי משמעות שונה לחלוטין. כך תרכשו מזון בריא ו... תחסכו כסף | חובת קריאה (בריאות)

אלי רוטמן | כיכר השבת |
תאריך תפוגה. אילוסטרציה (צילום: גבי מנשה, ynet)

מחקר שביצעו סטודנטים בשיתוף המשרד להגנת הסביבה מעלה נתון חשוב: הרישום של תאריכי התפוגה על מוצרי המזון בישראל - מבלבל את הציבור. זה אינו מבדיל בין מועד שאחריו צריכת המזון מסוכנת לבריאות, למועד שאחריו המזון כנראה פחות טעים ובוודאי פחות איכותי, אך עדיין אכיל.

הבלבול - כך מתברר - משרת את היצרנים, שכך מגדילים את המכירות, אך הוא גם מחייב את הרשתות בעלויות של החזרות מוצרים ליצרן. שינוי שיטת הרישום יתרום גם למניעת בזבוז מזון ולשמירת הסביבה, ויאפשר מתן תרומות גדולות יותר לנזקקים.

המחקר הוצג באחרונה על ידי נציגי המשרד להגנת הסביבה בפני ועדה במכון התקנים, שדנה בשינוי סימון תאריך התפוגה על אריזות מזון. שינוי מדיניות הרישום עשוי לחסוך למשק 45 מיליון שקל בשנה, וכ-1,000 שקל למשפחה.

מנהלת אגף מדיניות סביבתית במשרד להגנת הסביבה, רותם שמאי, טוענת שכ-20% מאובדן המזון נובע מבזבוז של צרכנים, שזורקים בטעות מזון ראוי למאכל בגלל אי הבנה של סימון תאריכי תפוגה. שיפור הדרך שבה מסומנים תאריכי התפוגה על מוצרי המזון ויידוע הצרכנים בנוגע למשמעות הסימון, זוהו בעולם כיעילות ביותר לחיסכון כלכלי למשקי הבית ולצמצום בזבוז מזון במשקי בית.

לפי בדיקה מקצועית שהתפרסמה בתחילת 2016, בישראל מתבזבז בכל שנה מזון בסך 18 מיליארד שקל, מתוכם - שלב השיווק אחראי לבזבוז של 13.7 מיליארד שקל.

הרישום של תאריכי התפוגה הוא נושא שנוי במחלוקת בקרב חברות המזון, ולחלק מהחברות יש עניין ברישום תאריכי תפוגה מוקדמים, כדי להגדיל מכירות. רונה בן ציון גלעזר, שהנחתה את חוקרי הפרויקט, מסבירה ל-TheMarker שמפרסם את הסקירה החשובה: "ברגע שיש תאריך תפוגה על המוצר, אתה מעלה אוטומטית את הסיכוי שיזרקו אותו. שוחחנו עם יצרנים ואנחנו יודעים שזה גורם מיד להגדלת המכירות. חלק מהם לא היה מודע כלל לתקנות, שמאפשרות לרשום רק שנה או חודש תפוגה, ולא יום או שעה על המוצר. יש מקרים שבהם התאריך לא אומר כלום למעשה, אבל הלקוח זרק וקנה מוצר חדש. יש גם עניין של מוניטין, כי אם מדפיסים לכאורה שעה ויום תפוגה זה מוכוון איכות, אבל זה לא אמיתי. הפסטה לא תהיה פחות טרייה אחרי 17:00".

יצויין, כי את ההפסדים בגין החזרת מוצרים שפג תוקפם על ידי הלקוח סופגות בעיקר רשתות קטנות בעיקר. חלק מהרשתות דוגמת שופרסל החלו למכור מוצרים שתאריך התוקף שלהם קרב במחיר מוזל.

זאת כדאי לדעת: בישראל נהוגים שני סימוני תאריכים על מוצרי מזון. הראשון הוא 'לשימוש עד', שנובע משיקולי בטיחות המזון, ומצוין על מוצרי חלב ובשר ומזון מוכן. הסימון מיועד למזון רגיש לקלקול חיידקי, שיש בו סכנה מיידית לבריאות. סימון נוסף הוא 'עדיף להשתמש לפני', שנובע משיקולי איכות, ומצוין על שימורים, מוצרים קפואים ומיובשים. הסימון מיועד למזון שאינו רגיש לקלקול חיידקי.

הצרכן הישראלי אינו מבדיל בין שני סוגי הסימונים הקיימים ופקיעת התוקף המדויקת מעניקה לו ביטחון. תאריכי תוקף של מוצרים משפיעים גם על תרומת מזון. החוק בישראל אוסר תרומת מזון פג תוקף ומטיל אחריות משפטית על מי שמוכר אותו. לכן חלק גדול מהמזון שניתן לתרום נזרק ולא עובר לתרומות לנזקקים.

על פי תוצאות המחקר: במוצרים בעלי חיי מדף ארוכים, כגון קורנפלקס ופסטה, ניתן לרשום 'עדיף להשתמש לפני סוף' חודש, או שנה - במקום לציין יום ושעה מדויקים. אפשר גם לאמץ את רשימת המוצרים של האיחוד האירופי הפטורים לחלוטין מרישום תאריך תפוגה. כמו כן, ניתן להשוות את דרישות התקן בישראל ובאירופה, שבה חיי מדף של שמן זית הם שנה וחצי ובישראל שנה בלבד.

עוד הצעה שעלתה במחקר, היא לכתוב 'ניתן להקפיא עד' על מוצרים רגישים, כלחם, מוצרי חלב, וארוחות מוכנות - במקום לכתוב את תאריך התפוגה. כך ניתן יהיה להקפיא גבינות ולהשתמש בהן לאחר הפשרה במאפים.

כאמור, הנהנים העיקריים מהשינויים יהיו הצרכנים, משמע שהם הנפגעים העיקריים מהמצב הקיים. גם רשתות ויצרנים ייהנו מהפחתת אובדן מזון, שכן הוא עשוי לייעל את הייצור ולהקטין את עלויות פינוי הפסולת.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר