האם משרד הבריאות נכנע ליצרנים על חשבון בריאות הציבור?

מה שהחל בקמפיין חסר תקדים בחומרתו נגד צריכת משקאות קלים, בדגש על קוקה־קולה, והמשיך באמירה החדה של ליצמן נגד מקדונלד'ס ("אאוט, לא במדינתנו"), התחלף בחודשיים האחרונים באמירות מרוככות בעלות מנגינה אחרת של שיתוף פעולה עם התעשייה, כך מדווח ב-ynet.

בדיווח מצביעים על הראיון שהעניק ליצמן לעיתון "המודיע", שבו הוא הבהיר כי "הטלת מסים תייקר את מחירי המוצרים. אני לא אסכים בשום אופן לכך שהמוצרים יתייקרו". בכך התייחס ליצמן לאחד הרעיונות שעלו במסגרת המאבק של הממשלה בסוכר ובנתרן, שלפיו יוטלו מסים נוספים על מוצרים עתירי סוכר ונתרן. ליצמן הוסיף כי "המטרה היא להכניס את הנזקים של החטיפים המתוקים והמלוחים למודעות הציבור. אני בוחן גם צעדים נוספים".

מדובר בעמדה כמעט הפוכה לזו שאפיינה את תחילת טיפולו של ליצמן בתעשיית המזון. הישיבה הראשונה של הוועדה לרגולציה מקדמת תזונה בריאה התכנסה שבוע לאחר ששר הבריאות יצא נגד מקדונלד'ס באפריל האחרון, ובהתאם לכך עסקה בנזקי התזונה הלא בריאה ובמדיניות הנהוגה בעולם לקידום תזונה בריאה.

בישיבת הוועדה הוצג נייר עמדה בנושא נזקי המזון המהיר שהוכן במשרד הבריאות, ובו הוצגו מחקרים שמראים כי אכילה מרובה של מזון מהיר גורמת להשמנה, סוכרת מחלות לב וכלי דם, כולל יתר לחץ דם, כאבי ראש, פצעי בגרות, מחלות דלקתיות של המעי כגון מחלת קרוהן, הפרעות למידה והתנהגות, דיכאון ועוד.

בנוסף, לפי נייר העמדה, מחקרים מראים גם כי אכילה של מזון מהיר בקרב ילדים מרגילה אותם לוותר על מזון בריא כגון פירות, ירקות, דגנים מלאים וקטניות, ועל כן מהווה גורם סיכון משמעותי להשמנה על שלל תוצאותיה. על רקע נתונים אלו, הוצגה המלצה להעדיף לאכול בבית אוכל מוכן או מבושל, בעיקר ממזון טבעי שאינו מעובד.

בישיבתה השנייה של הוועדה דנו חבריה בהשפעה של התזונה על מבנה השומן ועל גורמי הסיכון, והוצגו נתונים מדאיגים על שיעור השמנת היתר בישראל. שבועיים לאחר מכן, החלה הוועדה לדון בהגבלת סוכר בדיאטה בישראל ובקידום הפחתת המלח בתעשייה.

במשרד הבריאות לא הסתפקו בכך, העלו הילוך במאבק נגד צריכת מזונות מזיקים ויצאו בקמפיין נגד חטיפים מלוחים. מסע לחצים מצד גורמים בתעשיית המזון הוביל להורדת הקמפיים כעבור יום אחד בלבד. בהתייחס לצעד זה אמר מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, שעומד בראש הוועדה כי "הקמפיין ירד לפני הזמן כיוון שאנחנו מקבלים החלטות באופן דינמי כשהמבחן הוא השאלה האם יהיה שינוי בתעשיית המזון".

הסיבה הפשוטה לסיבוב הפרסה של משרד הבריאות הוא בשורה האחרונה - הכסף. התעשיינים, שהבינו את עוצמת המתקפה נגדם, נערכו להתמודד עמה וקיימו ישיבה שלא מן המניין באיגוד המזון. מטרת הישיבה היתה לגבש דרכי פעולה נגד מה שהם ראו בו מתקפה בלתי סבירה מצד משרד הבריאות. בעקבות הפגישה פנתה רשות ההגבלים העסקיים למנכ"לים של חמש חברות המזון הגדולות - מנכ"ל קוקה־קולה הפורש המכהן גם כיו"ר איגוד המזון, איציק תמיר, מנכ"ל תנובה אייל מליס, מנכ"ל שטראוס ישראל ציון בלאס, מנכ"ל אסם איציק צאיג ומנכ"לית יוניליוור ענת גבריאל בדרישה לקבל מידע על כל הפגישות והשיחות שניהלו בנושא מהלכי משרד הבריאות בתחום המזון.

הפעלת הכוח על ידי משרד הבריאות, לצד הצלחתם של התעשיינים להוריד את קמפיין החטיפים המלוחים, הובילו לכך שלכנס איגוד המזון שהתקיים בסוף חודש יוני הגיעו התעשיינים ובר סימן טוב רגועים הרבה יותר. בפאנל בנושא אמון ואמת בתעשיית המזון הסביר בר סימן טוב את ההחלטה למתן את הטון ברצון המשרד לגייס את נכונות התעשיינים לשינוי הרכב מוצרי המזון: ״אם היינו ממשיכים עם הקמפיינים אולי היינו רואים את עצמנו יותר בתקשורת, אבל כל אחד מהתעשיינים היה מתכנס בתוך עצמו וזה היה גורם לכך שהשינוי יתמהמה״.

על פי הדיווח הישיבות הבאות של הוועדה היו הרבה יותר נינוחות מול התעשיינים ונראה כי במשרד הבריאות מתכוונים ללכת לקראת היצרנים ולמתן באופן משמעותי את מסקנות הוועדה.

ממשרד הבריאות לא התקבלה תגובה.