הוועדה המחוזית האשימה סתם: המלון קיבל היתרי בנייה כחוק

הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה במחוז צפון טענה כי מנהליו של מלון "חוף רון" שבטבריה מסרו מידע כוזב במטרה לקבל היתרי בניה. המנהלים דחו את ההאשמות נגדם, וטענו כי לא הוצגו נגדם ראיות. בית המשפט סיים את הסאגה לפני כשבועיים, מיד לאחר פרשת התביעה (משפט)

עו"ד אביגיל בהט | כיכר השבת |
המלון בטבריה קיבל היתרים כחוק. בתמונה: הכנרת (צילום: unsaplsh)

לפני 10 שנים קיבלו מנהלי מלון "חוף רון" בטבריה היתר לבניית קומה שלישית מהוועדה המקומית לתכנון ובנייה בעיר. שנתיים אחרי הם קיבלו היתר נוסף שאישר להם להוסיף מספר חדרים לקומה השלישית ולבנות מקלט בקומת המרתף.

לייעוץ בתחום:

עורך דין תכנון ובנייה

ואולם, בדיקה שנערכה במקום מטעם הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה צפון, העלתה חששות לפיהן המנהלים תכננו לבנות הרבה מעבר למה שביקשו.

בשנת 2010 הגישה הוועדה לבית משפט השלום בבית שאן כתב אישום נגד המלון ומנהליו, שהואשמו בהפרת חוק התכנון והבנייה. לשלושת הנאשמים יוחסו עבירות של מסירת הודעה כוזבת לצורך קבלת היתר בנייה וביצוע בנייה בסטייה ניכרת מהתכנית.

לטענת הוועדה, שתי הבקשות שהגישו לנאשמים כללו מידע מטעה בפרטים חשובים. כך למשל, נטען שבבקשה התחייבו המנהלים לבנות מעברים לכנרת, להרוס את חלקו הדרומי של המלון ולייעד מקומות חנייה – אך כל אלה לא נעשו.

בנוסף, הוועדה טענה שהנאשמים המשיכו להרחיב את הבנייה בחלק הדרומי שהיו אמורים להרוס.

הנאשמים הכחישו את המעשים המיוחסים להם, וטענו כי מהנדס העירייה ועוזרו ידעו על הבעיות שתיצור התכנית בכל הנוגע למעברים הציבוריים ולמקומות החנייה, ובכל זאת אישרו את בקשותיהם.

הנאשמים ביקשו לדחות את התביעה בטענה המשפטית "אין להשיב לאשמה" – שמשמעותה כי כתב האישום אינו מוכיח אשמה בעבירה פלילית, תוך שהצביעו על כך שהמהנדס ועוזרו בעצמם כלל לא טענו שהטעו אותם במטרה לקבל היתרים.

לא הוכח אפילו לכאורה

השופטת אינעאם דחלה-שרקאוי האזינה לעדויותיהם של המהנדס ועוזרו והתרשמה כי השניים אישרו את בקשות הנאשמים, חרף העובדה שידעו כי ישנן במקומות הגבלות בנייה מסוימות, שנבעו, בין היתר, מכך שהאגף הדרומי של המלון היה מיועד להריסה.

לגופו של עניין, השופטת קבעה כי הוועדה לא הציגה ראיה ממשית המצביעה על כוונת הנאשמים להטעות את מוסדות התכנון בדרך כלשהי.

"תשובותיהם של עדיה המרכזיים של המאשימה, שפכו תמונת מצב שונה, ממנה עולה כי הנאשמים פרסו בפני הוועדה המקומית את המידע הדרוש לקבלת ההיתרים, ולא היה בפועלם כדי להצביע על הטעיה או כוונה להטעות, לצורך השגת ההיתרים", כתבה השופטת בפסק דינה.

בהתאם, השופטת קבעה כי הוועדה המחוזית לא הצליחה להראות כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתם של הנאשמים בביצוע עבירות בנייה או בהטעייה, ועל כן קיבלה את טענת הנאשמים, וזיכתה אותם מכל העבירות שיוחסו להם.

  • שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

עורכי דין דיני תכנון ובנייה • לפסק הדין לחץ כאן

הכותבת: עורכת דין אביגיל בהט עוסקת בדיני תכנון ובנייה

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותבת לא ייצגה בתיק.

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר