אאא

לפני כמה עשרות שנים הקים קבלן בית משותף בן שלוש קומות ברחוב עזה בירושלים. לאורך שנים שימש הבית את בני משפחתו אך לימים זכויותיו הועברו לבנו וזה מכר חלק מהדירות לדיירים חדשים.

לפני 14 שנים, נכדתו של הקבלן, המתגוררת בדירה בקומה האחרונה, ביקשה מהוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים היתר בנייה על אחד מתוך שני הגגות בבניין, שהוצמד לדירתה. אלא שהוועדה דחתה את בקשותיה החוזרות בשל התנגדותם הנחרצת של הדיירים, כאשר היא ציינה בפני אותה דיירת כי תשקול בחיוב את בקשתה אם תוגש לשביעות רצון שכניה.

מתוך הבנה שלעולם לא תקבל את הסכמת השכנים החליטה האישה להגיש נגדם תביעה למפקחת על רישום המקרקעין בירושלים. התובעת טענה כי החלק שהיא מבקשת לבנות בו מוצמד למחסן שבבעלותה ולכן היא כלל אינה זקוקה להסכמת הדיירים.

לייעוץ בתחום:

עורך דין מקרקעין

הנתבעים טענו תחילה כי אין למפקחת סמכות לדון בתביעה משום שלטענתם זהו סכסוך על זכויות בנייה שצריך להתברר בבית המשפט המחוזי. לעמדתם, המפקחת מוסמכת לדון רק בריב על פרשנות התקנון, ובמקרה הזה אין אפילו תקנון להסתמך עליו.

כמו כן, הם טענו כי מסמכי הבית המשותף לא מעידים על קיומן של זכויות בנייה במחסן ובשום מקום לא נכתב כי זכויות הבנייה הוצמדו לגג .

לחלופין, ככל שבקשת התובעת תתקבל, הנתבעים ביקשו להגביל את הבנייה המתוכננת לתוספת של קומה אחת בלבד, כדי שלא לפגוע בגישה אל הגג השני ובזכויות הבנייה בו.

יכולה לבנות בלי טובות

המפקחת יעל ענתבי-שרון קבעה כי היעדרו של תקנון אינו מונע ממנה לדון בתביעה באופן גורף. לעמדתה, ההצמדות מפורטות בבירור בצו הבית המשותף שניתן לסבה של התובעת בשנות ה-60 ולפיכך נחשבות כ"הוראות תקנוניות מובהקות" שהיא מוסמכת לדון בהן.

לגופו של עניין, המפקחת עיינה במסמכי הבית המשותף, והגיעה למסקנה שסבה של התובעת דאג להצמיד את גג המריבה למחסן, ואת הגג הנוסף השאיר כרכוש משותף של יתר בעלי הדירות.

אמנם, עצם ההצמדה של הגג לבניין אינה מקנה לתובעת גם את הזכות לבנות עליו, ואולם, בהוראות ההצמדה בצו הבית המשותף נכתב במפורש כי הגג מוצמד לצורך בנייה אחרת. במקרה כזה, המשמעות היא שהייתה הסכמה מראש לכך שההצמדה נועדה לשם בנייה, ומכאן שאובה זכות הבנייה של התובעת.

באשר למספר הקומות שייבנו על הגג, המפקחת לא הסכימה להגביל אותן כדרישת הנתבעים אך הבהירה כי זכויות הבנייה של התובעת מוגבלות לחלקה היחסי ברכוש המשותף.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

לסיכום, המפקחת קבעה כי התובעת רשאית לקבל היתר בנייה מהוועדה המקומית וכי הזכויות בדירות שתבנה, כולל הגג מעליהן, יהיו בבעלותה הבלעדית. הנתבעים חויבו בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 8,000 שקל.

  • ב"כ התובעת: עו"ד רז זנו
  • ב"כ הנתבעים: עו"ד יעל אזולאי-קורקין

עורכי דין דיני מקרקעין • לפסק הדין לחץ כאן

הכותבת: עורכת דין מרגלית הרפז עוסקת בדיני מקרקעין

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותבת לא ייצגה בתיק.

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.