אלפים השתתפו הבוקר (שני) במסע הלוויתו של הגאון רבי יוסף חיים סיטרוק זצ"ל, מי שהיה במשך למעלה מעשרים שנה רבה של צרפת, ורבם הבלתי מעורר של עדות המזרח בצרפת.
מסע ההלוויה יצאה מבית הכנסת "בית לוי" ברחוב יוסף חכמי 48 בשכונת בית וגן בירושלים, שם ספדו גדולי ישראל לרב סיטרוק זצ"ל.
מסע הלוויה (צילום: קבוצת "מדברים תקשורת")
הראשון לציון והרב הראשי הגאון רבי יצחק יוסף ספד: "המנוח שאנחנו עוסקים בכבודו, כל אחד היה לו יחס מיוחד אליו. אם זה הציבור הרחב שהיו שומעים את הדרשות והשיעורים שלו ואם זה ציבור האברכים ובני התורה והרבנים שהיו משתעשעים איתו בדברי תורה. כל אחד היה מרגיש את הקשר המיוחד אליו.
"הוא זכה שיהיה לו מענה לשון, היה מדבר בצורה נפלאה, הוא משך אחריו אלפים, כמה החזיר בתשובה, כמה קירב לבבות לאביה בשמיים. היה מתייעץ עם גדולי הדור, היה מגיע לארץ הקודש ומתייעץ עם מרן האבא שהיה מחבב אותו, מקדיש בשבילו זמן רב, שאלות בהלכה ועגונות, היה יושב אתו ודיבר אתו, היה מפלפל אותו בפוסקים.
"לפני כחודשיים הייתי אצלם בצרפת, הוא דיבר, שמעתי אותו, דיבר בשארית כוחותיו, ראש מעייניו היה החינוך, ההמשכיות של עם ישראל, מוסדות התורה והישיבות הקדושות, הוא היה בן תורה אמיתי".
הראשל"צ ורבה של ירושלים הגאון רבי שלמה משה עמאר פתח את מסע ההספד: "ברשות הראשון לציון, הרב הראשי, ידידי ואהובי הגאון רבי יצחק יוסף.
"יוסף איננו. לא מזמן, כשהייתי בביתו, היה יום ההילולא של רבי מאיר בעל הנס, ולמרות הייסורים הקשים והמרים, שאי אפשר לתאר אותם במילים, התאמץ בכל כוחו מכוח האמונה שהייתה מושרשת בליבו ובנפשו. כל השנים שהוא חלה, זה מעל לכוח אנוש. זה רק הכוח שנובע מתוך האמונה מבחינת 'צדיק באומנתו יחיה'. מה שהחייה אותו כל השנים האלה, זה האמונה שלו, אמונה שיכלה להרים את כל מה שעבר עליו.
"כל גדולי הדור העריכו והעריצו אותו. מי לא העריץ אותו. הייתי איתו הרבה פעמים בכל מיני ערים, הייתה לו הערצה, וכולם רוממו אותו. וזוכרים את הפקידים הקודמים שהיו לו, עוד לפני שהיה הרב הרשי לצרפת. זוכרים את הדיינים והרבנים שהעמיד במשך השנים.
"חבל על דאבדין, חשבנו שיעמוד עוד שנים רבות, אבל נעלמים דרכי ה'. מי יעמוד בסוד ה'. רבי יוסף חיים, כל ימיך היית שליח ציבור, כל ימיך הנהגת את הציבור. אתה לא עוזב אותנו, אתה רק עובר למקום יותר גבוהה".
הגאון רבי יצחק אזרחי, מראשי ישיבת מיר, ספד: "צר לי עליך אחי רבי יוסף. קשה לדבר עליך אלא בלשון הווה, עכשיו. אינני מאמין שיהיה אפשר לדבר בלשון עבר. אשרי אדם עוז לו בך. 'עוז לו בך' של רבי יוסף, סלל מסילות בלבבם של אלפים. מיד שנה בשנה חגגתי אתך 'מתם תורה' בצרפת.
"ראיתי והכרתי ונקשרתי לאנשים גדולים, אבל ההשפעה עצומה של הרב יוסף, 'ויוסף היה בצרפת', עד למרסיי היינו מיודדים. כל שיש בו יראת שמיים דבריו מתקבלים. אי אפשר להאריך עכשיו, אינני יכול להפסיק.
"נמשכו אליו כדבורים אל דבש, גדולים וטובים. המשפחה שלו, הרבנית שתחיה. אני הייתי בן בית. כל שנה שבתתי שבת בביתם. לזכותך רבי יוסף, המצב בצרפת, אבל כששואלים אותי אני אומר תישארו שם אם זה לא פיקוח נפש. מתי אפשר לבוא לכאן? אם הבנים והבנות שיבואו לכאן ימשיכו להתחנך במקומות חרדים, שהמשפחה תישאר שלימה להקב"ה, בואו לכאן.
"לזכותו של רבי יוסף, תמיד שיכול לסייע בדבר, ואני מכיר הרבה שיכולים לסייע, כל יהודי שחיבב אותו ידע, שהחינוך האמיתי לתורה ולמצוות - זה היה משאת נפשו, על כך הוא הקדיש כל חייו".
הגאון רבי מרדכי גרוס, אב"ד 'חניכי הישיבות', ספד: "נפלה עטרת ראשנו אוי נא לנו כי חטאנו. המשוש שהיה לרב הגאון רבי יוסף חיים. בכל מצוקה וצרה שהייתה עמו הוא קיבל באמונה שלימה. הוא קיבל את הדבר במשוש.
"מה שראיתי עשרות עשרות פעמים, ימים ושבועות שהיינו אצלו, בזמן הייסורים הגדולים, הוא לא שינה כלום מהסדרים שלו, הוא לא שינה מהתפילות, הוא לא שינה מהנהגותיו, הוא לא שינה מהתעניות שהיה מקבל עמו כסדר בכל שנה ושנה, הוא לא שינה שום דבר.
"אבד חסיד מן הארץ. הקים עולה של תורה בצרפת. אלפים ריבם הוא השיב מעוון. כל ימיו הוא עסק בהחדרה של תורת אמת. הוא הרבה כבוד שמיים ללא פחד ומורא. הוא העמיד את יהדות ספרד - שאין יהדות לחצי ורביע, היהדות צריכה להיות שלימה. חכם שמת מי מביא לנו חליפתו? הוא היה עושה עצמו כתולעת לכל אחד ואחד. היה נכנע לכל אחד ואחד".
הגאון רבי דוד יוסף, חבר מועצת חכמי התורה וראש בית המדרש 'יחווה דעת' ספד: "כשאנחנו מתבוננים מה קרה בדור האחרון ביהדות המזרח. אחרי השואה מאות אלפים יצאו ממרוקו ומעוד מדינות ועברו לצרפת. הקימו קהילות והתפזרו בכל צרפת. ובכמה מקומות זכו שיהיו תלמידי חכמים, אבל הייתה חסרה ההנהגה הגדולה מלמעלה.
"עד שבא הגאון רבי יוסף חיים והנהיג, הראה דרך של הנהגה תורנית, הוא הראשון שיצר את ההנהגה התורנית האמיתית בצרפת. הקב"ה נתן לו מענה לשון והוא ניצל את זה לאלפים ולרבבות.
"אני זוכר איך אבי מורי זצ"ל אהב את הרב סיטרוק אהבת נפש. רבבות הלכו לאורו. רבבות שמעו את תורתו. הוא ידע לנצל את המתנה הגדולה שנתן לו הקב"ה. גם אחרי שחלה, חלה בחולי גדול מאוד, קשה לתאר את הייסורים שהוא עבר, יש עוד אנשים שקיבלו ייסורים, השאלה הייתה איך מתמודדים עם הייסורים, ההתמודדות שלו הייתה מעוררת התפעלות, איזה כוחות נפש, הוא היה פטור מתפילת בציבור ותלמוד תורה, אבל לא היה מוכן להחסיר. איזו שקידה בתורה, איזו הנהגה, הנהגה של תורה ויראת שמיים".
הגר"ד יוסף הוסיף: "גם אחרי שהוא לא היה הרב הרשמי, בעיני כל הציבור התורני הוא היה המנהיג עד יומו האחרון, הוא היה המנהיג התורני של כל יהדות צרפת. כמה תורה נזקפה לזכותו. כמה בעלי תשובה. הוא נאבק ונלחם שלא יהיה ביטול תורה בגלל הייסורים שלו. הוא הפך את הייסורים שלו לייסורים של אהבה".
