פעם הגיעה קבוצה של סטודנטים לשיחה אישית עם הרבי מלובביץ'. לאחר השיחה הם שאלו את הרבי: "רבי, האם אנחנו יהודים טובים?" הם כנראה ציפו לשמוע על יחסו של הרבי לאנשים שעדיין אינם מקפידים לשמור מצוות בחיי היום-יום.
הרבי ענה להם: "בוודאי אתם מכירים את הסיפור על הסולם של יעקב אבינו. יש סולם, ומלאכים יורדים בו מלמעלה למטה, ועולים בו מלמטה למעלה. כל יהודי נמצא על סולם. אם יש יהודי שעומד על הסולם בשלב גבוה מאוד אבל הוא אינו מתקדם, הוא במצב פחות טוב ממי שנמצא בשלב הראשון אבל מתקדם לשלב השני ושואף להמשיך ולהתקדם".
הרבי סיים את דבריו במילים אלו: "את השאלה הזו כל יהודי צריך לשאול את עצמו בכל יום - 'האם אני יהודי טוב? האם אני משקיע בקשר שלי עם הקב"ה? האם אני משתדל שהיום יהיה טוב יותר מאתמול וכבר היום מתכונן לכך שמחר יהיה עוד יותר טוב?'"
השבוע נקרא את שירת "האזינו". משה רבנו פותח את דבריו במילים: "האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי". מדוע משה מבקש מן השמים להאזין ומן הארץ לשמוע? מה ההבדל בין האזנה לשמיעה?
מוסבר שבפועל "להאזין" משתמשים לשמיעה מקרוב, ואילו בפועל "לשמוע" – גם לשמיעה מרחוק. משה רבנו משתמש בפועל "האזינו" כשפונה לשמים, מכיוון שענייני שמים קרובים אליו. הארץ רחוקה ממנו, ולכן אומר ש"תשמע".
אבל למה משה מדבר גם אל הארץ? לכאורה, אם הוא קרוב לשמים, שידבר רק בענייני שמים! מסביר הרבי מלובביץ' שמשה מלמד אותנו שגם כשנמצאים בשמים, בהתעסקות רוחנית, יש לזכור כי המטרה היא להביא את הרוחניות לידי ביטוי בענייני הארץ.
יום הכיפורים, היום שבו כולם מתעלים ומתרוממים ודומים למלאכים הנמצאים בשמים, כבר מאחורינו. עלינו לקחת את יום כיפור אתנו לכל השנה, ולדעת שיום כיפור בא לידי ביטוי בעיקר ביום שאחרי, ביישום ההתעוררות הרוחנית של יום כיפור במעשים הארציים הפשוטים שלנו בכל יום. רק כך נוכל לוודא את היותנו מאותם מלאכים שעולים במעלה הסולם וממשיכים להתקדם בקשר עם הקב"ה.
שנזכה להיות בין העולים בסולם ולנצל את הכוחות שקיבלנו לשנה טובה של הצלחה בגשמיות וברוחניות.