חג הסוכות אצל מרן שר התורה

אתרוג צהוב ושינה עם שולחן; הנהגות הגר"ח קנייבסקי

מתי צריך מברך "לישב בסוכה", איזה אתרוג הוא הכי מהודר, האם יש לומר "יהי רצון" בכניסה לסוכה ומדוע הוא מקנה את ארבעת המינים לכל המעוניין? • הנהגות מרן שר התורה בחג הסוכות (חרדים)

מרן רבי חיים קנייבסקי בנטילת ארבעת המינים (צילום: דוד זר)

בעלון דברי שי"ח, המביא מדי שבוע מהנהגותיו של מרן שר התורה הגאון רבי חיים קנייבסקי, מובאים מספר סיפורים והנהגות של שר התורה בחג הסוכות ובנטילת ארבעת המינים.

"כיכר השבת" מגיש את עיקרי ההנהגות.

תחילה מובא כי הסטייפלר זיע"א, אביו של רבי חיים קנייבסקי, היה נוהג לנשק את דפנות הסוכה בעת יציאתו מהסוכה מרוב חביבות המצווה.

באשר לארבעת המינים, הסטייפלר לא הניח את הלולב על הרצפה והקפיד תמיד להניח את ארבעת המינים על שולחן או על כסא באמרו כי "מצוות לא מניחים על הרצפה".

מרן הגר"ח קנייבסקי נזהר בכניסת יום טוב הראשון של סוכות שלא להיות או לשבת וללמוד בסוכה עד מעריב מספק ברכה. במוצאי סוכות - ליל שמיני עצרת - נשאר בסוכה עד ערבית.

במהלך כל ימי חג הסוכות שוהה שר התורה בסוכה כל היום ויוצא רק לתפילות ושאר דברים הכרחיים. כך למשל, סיפר מקורבו, ר"י אפשטיין, כי בכל פעם שהיה בא ללוות את הרב לתפילה או יציאה אחרת מחוץ לסוכה, היה הרב מבקש ללבוש את המעיל בעודו בסוכה - כדי להרוויח עוד כמה דקות בסוכה.

לפני שנכנס לסוכה, רבי חיים קנייבסקי לא אומר שום "יהי רצון" או תפילה ואומר כי לא נהגו בזה אצלם. כמו כן אינו אומר "אזמן לסעודתי אושפזי וכו'", כשהוא מציין כי כך נהג מרן החזו"א זי"ע, עם זאת אביו הסטייפלר זצ"ל כן היה אומר.

שר התורה נוהג להשאיר בסוכה שולחן בעת השינה ואמר ששמע שכן נהג החפץ חיים. כמו כן הקל לישון בסוכתו יחידי, כדעת הגר"א.

בעת שחוזר לסוכתו לאחר תפילת שחרית מברך "לישב בסוכה", אבל כשיוצא למנחה או ערבית אינו מברך. עם זאת, בערבית של מוצאי שבת, כן מברך כשחוזר מאחר וההפסק גדול יותר. לאחר תפילת מנחה של שבת שיש בה קריאת התורה הסתפק אם לברך וביקש מאחר להוציאו.

הגר"ח בעת נטילת ארבעת המינים (צילום: דוד זר)

מרן הגר"ח מקדים את ברכת "לישב בסוכה" לברכת האוכל, ומחמיר במידת האפשר לאכול או לשתות משהו לאחר הברכה.

בארבעת המינים משתדל להדר לקחת אתרוג גדול וכן לולב ושאר המינים משום הידור מצווה כשיטה הסוברת שהכוונה להידור בגודל. הגר"ח לא נוהג להחליף את הערבות בכל יום אלא כשמתחיל להתייבש - בערך כל יומיים.

האתרוג, מעדיף מרן הגר"ח שיהיה צהוב ולא ירוק ושיהיה גדול ונאה. כמו כן אינו מעיין באתרוג הרבה לחפש בלעטלך קטנים שאינם נראים או נקודות שחורות זעירות.

הגר"ח לא מקפיד ליטול אתרוג עם פיטם כי הפיטם הוא רק הידור וכשר גם בלי זה - אם גדל כך מתחילה.

את ההדסים מניח מצד ימין, הערבות משמאל והלולב באמצע. את ההדסים והערבות מניח בתוך קושיקיל נאים כשהלולב באמצע. לאחר מכן נוטל עלה של לולב וקושר את שלושת המינים בקשר על גבי קשר ואחר כך אוגד גם עם טבעת ולאחר מכן אוגד על הלולב עצמו בג' טבעות.

מרן הגר"ח לא מקפיד לברך על ארבעת המינים בסוכה.

בשעת הברכה על נטילת לולב הופך הגר"ח את האתרוג שהעוקץ יהיה כלפי מעלה כדי שלא יצא ידי חובה קודם הברכה. בברכה "שהחיינו" הופך בחזרה האתרוג ומעמידו כדרך גידולו.

בסדר הנענועים מוליך ומביא ישר ולא מכסכס. בסדר הצדדים נוהג כפי שמובא במשנה ברורה ולא הופך פניו וגופו לצד שמנענע.

מרן הגר"ח נותן רשות לכל המתפללים לנענע בארבעת המינים שלו ומכריז שמקנה אותם לכל מי שרוצה על מנת להחזיר - חוץ מלקטנים, זאת למרות שהאתרוג נהיה עם כתמים ומשומש מאוד, מאחר ומצוות חסד עדיפה לו.

בשעת ההלל ואמירת ההושענות מחזיק כל הזמן את שלושת המינים ביד ימין ואת האתרוג ביד שמאל ומצמיד את שתי ידיו זו לזו.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר