זוכה מדריסת הקשישה במעבר חצייה. אילוסטרציה - זוכה נהג משאית שדרס קשישה למוות במעבר חצייה
זוכה מדריסת הקשישה במעבר חצייה. אילוסטרציה (צילום: קובי גדעון - פלאש90)
אאא

בינואר 2015 בסביבות השעה 19:00 נהג משאית התקרב למעגל התנועה של צומת הרחובות הלל יפה וז'בוטינסקי בחדרה. באותו זמן חצתה את הכביש במעבר חציה אישה כבת 85 כשהיא מחזיקה בידה מטרייה ונעזרת במקל הליכה. היא הספיקה לחצות פחות משני מטר כשרכבו פגע בה. היא נפלה, נחבלה קשות בראשה ופונתה לבית החולים שם נפטרה.

לייעוץ בתחום: 

עורך דין תעבורה

בכתב האישום שהוגש נגד הנהג באמצעות עו"ד דורית לוי פרנק מפרקליטות מחוז חיפה, נטען כי נהיגתו הרשלנית הביאה למות המנוחה שכן הוא יכול היה להבחין בה ולמנוע את התאונה אך נהג בחוסר זהירות כששכבת אדים מכסה את החלון הקדמי שלו.

הנאשם, שיוצג על ידי עוה"ד אבי דוויק ויורי ברנט, טען כי מדובר היה בתאונה בלתי נמנעת ובשום שלב הוא לא נהג ברשלנות.

לדבריו, באותו ערב ירד גשם והיה "חושך מצרים" שכן אחד מפנסי הרחוב לא עבד. הוא נסע לאט מאוד ולפתע ראה דמות יורדת מהמדרכה. הוא לחץ חזק על הבלם אך רכבו נגע קלות באישה והיא נפלה. לדבריו, המנוחה הלכה "מצונפת" תחת מטרייה כהה וכנראה לא הבחין בה בשל "שטח מת" בשדה הראייה. 

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

מטעם המדינה העיד הבוחן המשטרתי שהציג נתונים לפיהם אם הנאשם היה מגיב כשהמנוחה החלה את חצית הכביש, הוא היה מספיק לעצור לפני הפגיעה.

מנגד, מומחה ההגנה ציין כי נתוני הבוחן מתבססים על הערכות בלבד וכל שינוי קטן באחד מהם עשוי להוביל למסקנה כי לא ניתן היה למנוע את התאונה.

המומחה הוסיף כי לא ניתן ללמוד משחזורי הבוחן דבר, שכן אחד מהם נערך בתנאי מזג אוויר שונים לגמרי ובשני השוטר שדימה את המנוחה אינו דומה לה כלל בממדיו הפיזיים.

מהירות סבירה

השופטת טל תדמור-זמיר מבית משפט השלום לתעבורה בחדרה קיבלה את טענת ב"כ הנאשם כי יש בעיות מהותיות בשחזורים שנערכו.  

לדבריה, מצפיה בשחזור שנערך בליל התאונה עולה כי שדה הראיה מושפע מאוד מהאורות של כלי הרכב שמגיעים ממול. היא הוסיפה כי גם אם ברגע מסוים ניתן להבחין בדמות העומדת על משטח ההפרדה, ברגע אחר כבר לא ניתן להבחין בה אם עובר שם רכב שמסנוור.

השופטת כתבה עוד כי השוטר שדימה את המנוחה בשחזור גבוה ממנה ביותר מ-20 ס"מ ולא ברור מדוע הבוחן לא השתמש בשוטרת נמוכה יותר שהייתה במקום. לדבריה, בניגוד להנחיות, הבוחן גם לא קבע מהי נקודת האימפקט (הפגיעה) שהיא בעלת השפעה מכרעת על הנתונים.

עוד כתבה השופטת כי מהירות נסיעתו של הנאשם הייתה כנראה 15 קמ"ש ומדובר במהירות סבירה בדרך עירונית. כמו כן, לאחר התאונה רכבו נעצר על מעבר החציה והדבר מלמד כי הבחין במנוחה עם רדתה לכביש ובלם מיד אך "לדאבון הלב" לא היה בכך די כדי למנוע את התאונה.

השופטת סיכמה כי לא ניתן לבסס הרשעה בפלילים כשכל הנתונים שהציגה התביעה מתבססים על הערכה בלבד וכשכל שינוי קטן בהם מוביל לספק באשמת הנהג. בנסיבות אלה, השופטת זיכתה את הנאשם מעבירה של גרימת מוות ברשלנות.

עורכי דין דיני תעבורה • לפסק הדין לחץ כאן

הכותבים: מערכת פסק דין

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.