הקיר התומך פלש לחלקת השכנים. מדוע לא ייהרס?

זוג ממעלות תרשיחא בנו ב-2008 קיר תומך שפלש לחלקה סמוכה. בית המשפט קיבל חלקית את תביעת השכנים וקבע כי דרישתם להריסת הקיר ובנייתו מחדש אינה "בתום לב" (משפט)

עו"ד מורן דבש | כיכר השבת |
הקיר הפולש בלב סכסוך השכנים. בתמונה: החומה הסינית. אילוסטרציה (צילום: שאטרסטוק)

בשנת 2009 רכשו בני זוג חלקה בשכונת יפה נוף שבמעלות תרשיחא. זמן קצר לאחר מכן, התברר להם כי השכנים מהחלקה הסמוכה בנו קיר תומך שבחלקו פולש לשטחם.

לייעוץ בתחום:

עורך דין מקרקעין

התברר כי בעבר הייתה למרגלות החלקות מסלעה וב-2008 השכנים חצבו בה כדי לבנות את ביתם. פעולות החציבה סיכנו את יציבות שתי החלקות ולכן חויבו השכנים בצו מנהלי לבנות את הקיר תומך.

בתביעה שהגישו בני הזוג כנגד השכנים ב-2010 הם ביקשו כי הקיר ייהרס כיוון שהוא מסוכן (טענה שאושרה גם על ידי מומחה בית המשפט לאחר מכן), ובמקומו ייבנה קיר חדש ללא הפלישה, שעלותו, לטענתם, עומדת על כ-260,000 שקל.

התובעים הדגישו כי השכנים בנו את הקיר תוך חריגה מהיתר הבנייה והם האחראים הבלעדיים למצב שנוצר.

במקביל הם הגישו תביעה כנגד בני הזוג שמכרו להם את החלקה ובמסגרת פשרה סוכם כי אלה ישלמו להם פיצוי של 75,000 שקל.

השכנים מצדם טענו כי הקיר התומך נבנה בהסכמת בעלי החלקה הקודמים ובידיעת התובעים. לדבריהם, הקיר נבנה כהמשך לקיר אחר ומיקומו נקבע בשל תנאי השטח ועל מנת למנוע זליגת אבנים.

הם הוסיפו כי הקיר נבנה באישור מהנדס מוסמך ולא מהווה סכנה כלשהי. הנתבעים הדגישו כי עלות הריסת הקיר והקמתו מחדש אינה פרופורציונאלית לנזק ולשווי החלק שנגרע מחלקת התובעים.

טעות של מספר מטרים

השופט אחסאן כנעאן מבית משפט השלום בחיפה ציין כי אין מחלוקת שהקיר התומך שבנו הנתבעים פולש לחלקת התובעים. בהקשר זה, השופט דחה את טענת הנתבעים כי הבעלים המקוריים של החלקה הסכימו לפלישה, וקבע כי מדובר בפלישה שלא כדין.

השופט הבהיר כי ככלל, אדם שקניינו נפגע זכאי להשבת המצב לקדמותו. עם זאת, הוא הדגיש כי הפסיקה קבעה שניזוק יכול לבחור לקבל במקום זה פיצוי שישקף את הפגיעה בערך הנכס, ועליו לנהוג בתום לב.

אבל לקביעת השופט, דרישת התובעים להריסת הקיר ובנייתו מחדש "אינה עומדת בקנה אחד עם החובה לנהוג בתום לב".

השופט התחשב בכך שעל פי חומר הראיות, יש רק חלק קטן מסוכן בקיר, וניתן לחזק אותו נקודתית בעלות יחסית נמוכה.

כמו כן, להתרשמות השופט, הנתבעים לא פעלו בזדון או בכוונה לפגוע בחלקת התובעים אלא נדרשו לבנייה זריזה של הקיר עקב הסיכון שהיה בפעולת החציבה, ובמסגרת זו הייתה טעות של מספר מטרים.

עוד לדבריו, משטח התובעים נגרע חלק קטן מאוד – 4.5% בלבד. עוד הובאו עדויות לכך שהמסלעה שקדמה לקיר הייתה במצב התפוררות, כך שממילא בשלב כלשהו היה צורך בהקמתו. השופט גם הביא בחשבון שהתובעים זכאים לפיצוי של 75,000 שקל מהמוכרים, ויש בכך כדי לפצותם מעל ומעבר על הירידה בערך חלקתם.

בסיכומו של דבר התביעה התקבלה באופן חלקי. השופט הורה לנתבעים לחזק את הקיר התומך בנקודה בה הוא נמצא כמסוכן בתוך 8 חודשים.

הנתבעים חויבו בהוצאות של 8,000 שקל ובשכ"ט של 12,000 שקל.

  • ב"כ התובעים: עו"ד נדב כהן
  • ב"כ הנתבעים: עו"ד אילי עבוד, עו"ד י. נחשון

עורכי דין דיני מקרקעין • לפסק הדין לחץ כאן

הכותבת: עורכת דין מורן דבש, ממשרד דבש בית הלוי, עוסקת בדיני מקרקעין

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותבת לא ייצגה בתיק.

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר