קו פרשת המים

כתבי ההגנה מול תביעת היוצאים בשאלה: מי יגן על החינוך החרדי?

לצד כתב ההגנה של עורך הדין אורי קידר, שנחשב למומחה וותיק בהתנהלות משפטית מול משרד החינוך, הוגש כתב הגנה נוסף של עורך הדין דוד הלפר, עילוי בקהילת עורכי הדין. עמדתו של מי תתקבל? (חרדים, חדשות)

שאול כהנא | כיכר השבת |
עו"ד דודי הלפר ועו"ד אורי קידר (צילום: ארגון רבני ההתיישבות ואתר משרד כבירי-נבו קידר)

השבוע הסתיים פרק נוסף בסאגה שלא נגמרת מזה כ-2 עשורים, על עמידתו האיתנה של הציבור החרדי לזכותו לחינוך בדרך התורה והמצווה.

מזה שנים ארוכות פועלים כוחות חזקים במערבות הציבוריות ובבתי המשפט, בניסיון לקעקע את יסודות החינוך החרדי, בו צועדים ילדי ישראל לאורך הדורות, בניסיון לכפות על הציבור החרדי להטמיע לימודים חיצוניים בניגוד לדעת גדולי ישראל.

רק לפני כשנתיים, נאלץ בית המשפט העליון לדחות עתירה שהגיש אמנון רובינשטיין (שר החינוך לשעבר מטעם מרץ) לכפיית לימודים חיצוניים על מוסדות החינוך החרדיים, זאת בעיקר מאחר שהחוק מפורש מסדיר בצורה מפורשת את זכות החינוך החרדי בהתאם לאורחות חייו.

אותם כוחות חזקים המנסים לפגוע בציפור הנפש של היהדות החרדית, לא שקטו על שמריהם ולאחר דחיית העתירה על ידי בית המשפט העליון, גייסו קבוצת חוזרים בשאלה שהגישה תביעה כנגד המדינה, בטענה כי המדינה קיפחה אותם בכך שלא כפתה על הוריהם ועל המוסדות החינוך ללמדם את אותם לימודיים חיצוניים.

הפרקליטות קיבלה החלטה חריגה ונסתה לגלגל את התביעה לעבר ההורים של אותם חוזרים בשאלה ואל הישיבות הקדושות בהן התחנכו. בשיחות שקיימנו עם משפטנים נשמע חשש, כי התנהלות הפרקליטות תואמה מראש עם אותם חוזרים בשאלה. כפי שפורסם ב"כיכר השבת", מאות הורי החוזרים בשאלה והישיבות בהן למדו, קיבלו את תביעות החוזרים בשאלה כלפיהם.

במהלך החודשים האחרונים התקיימו דיונים רבים בקרב ראשי המוסדות, עסקני הציבור ומשפטים בעלי שם, בדבר דרך הפעולה הנכונה ביותר אל מול התביעה.

בסופו של דבר הוגשו שני כתבי הגנה עיקריים מטעם המוסדות, אחד באמצעות עו"ד אורי קידר אשר נחשב למומחה וותיק בהתנהלות משפטית מול משרד החינוך והשני באמצעות עו"ד דוד הלפר, הנחשב לעילוי בשוק עריכת הדין בישראל.

כתבי ההגנה מביאים לידי ביטוי את אמירתו הנחרצת של הציבור החרדי על שמירת זכויותיו לחינוך לפי השקפת עולמו, דרך החינוך מדורי דורות. מדובר במסמכים מרתקים, המשמשים מניפסט יסודי ופורשים לרוחב היריעה את השקפת עולמו של הציבור החרדי, ללא חשש והתנצלות.

עו"ד קידר הדגיש את העוול של פרקליטות המדינה להפוך את הציבור החרדי לשק חבטות: "תמוהה להפליא - עד כדי חשש לשיקולים זרים - החלטתה של המדינה להוציא הודעת צד שלישי להורי התובעים ולמוסדות החינוך בהם התחנכו. מטרת ההודעה לצד שלישי היא כפולה – להפעיל לחץ על התובעים באמצעות משפחתם וקהילתם על מנת שימחקו תביעתם ולהטיל רפש בחינוך החרדי. לא בלתי מבוסס יהיה לטעון, כי המדינה היתה פועלת ביתר רגישות ולא היתה נוקטת בצעד קשה דומה ביחס להורים ומוסדות חינוך מאוכלוסיות אחרות במדינה".

עו"ד קידר נותן תמונת רוחב היסטורית ומציין: "עם ישראל לדורותיו השתבח בענקי רוח, שמורשתם נלמדת ונשמרת היום בחינוך החרדי. לא ניתן להתעלם מתרומה אדירה זו, וראוי היה שהמדינה בתשובתה תעמוד על כך ותבהיר זאת, כהקדמה מחויבת המציאות שחייבת לבוא לפני כל טיעון משפטי באשר הוא. מדובר בחינוך אשר כאמור, מנחיל מורשת יהודית שורשית – שבזכות שימורה בדבקות לאורך הדורות, הוסיף עם ישראל לשאוף לחזור לארצו אחרי אלפיים שנות גלות".

עו"ד קידר הוסיף עוד כי "הקניית סולם הערכים החינוכי-לימודי בחינוך החרדי, מביאה לתוצאות בלתי מוטלות בספק. תעיד על כך השתלבות החרדים בשוק התעסוקה תוך מימוש יכולת לימודית מעוררת רושם. יעידו על כך אלפי הלומדים ההוגים בתורה ועושים זאת ברצון, באהבה ומתוך תחושת שליחות היסטורית. תעדנה על כך הסטטיסיטיקות שהתפרסמו לאחרונה, המספרות סיפור בלתי נתפס של אחוזי אלימות בחינוך הממלכתי".

עו"ד הלפר הוליך קו הגנה שונה מעט, בהביאו מחקרים המוכיחים את יתרונו של החינוך החרדי בכל הפרמטרים, לרבות בפרמטר של לימודי הליב"ה. עו"ד הלפר ציטט בכתב ההגנה ממחקרים שערכו פרופ' מברך וד"ר קרמרסקי מאוניברסיטת בר-אילן ופרופ' כץ מטעם משרד החינוך:

"נמצא קשר בין מידת המעורבות בקריאה להישגים. במגזר החרדי הדבר בולט במיוחד, לאור כל העיסוק בקריאה ובפעילויות של קריאה, התופס מקום מאוד מרכזי... בהשוואה לתלמידי הפיקוח הממלכתי, התוצאות של בני הישיבה נמצאו טובות יותר. הוכח כי לתלמידים החרדים כושר חשיבה טוב מזה של עמיתיהם בבתי הספר הממלכתיים. אמנם התלמידים החילוניים גילו ידע פורמאלי מקיף יותר מזה של החרדים בהכרת נוסחאות, אולם אחוז התשובות הנכונות בקרב החרדים, שלומדים מספר שעות זעום במקצועות אלו, היה גבוה בהרבה מאשר בקרב התלמידים החילוניים".

באופן שיכול היה אולי להפתיע, מסתבר שהחינוך החרדי מוכיח את עצמו לא רק בפן ההתנהגותי ובאחוזי הפשיעה הנמוכים אלא גם, וכאן הדגש, החינוך החרדי מביא את תלמידיו להישגים טובים יותר גם בלימודי הליב"ה.

"במגזר החרדי, האקלים הלימודי – על הקריטריונים השונים שלו – הוא הטוב ביותר.... לכאורה, מפתיע שהתלמידים בפיקוח החרדי הצליחו לשמור על איזון עם המגזרים האחרים בלימודי שפת אם, ושבמתמטיקה הם אפילו עלו בהישגים על החינוך הממלכתי. ... זו המציאות. ... הסקר מלמד שהעובדות הן שהמגזר החרדי מגיע להישגים טובים יותר מאשר הסקטור הממלכתי. זה מקובל".

עו"ד הלפר הדגיש בפני בית המשפט, כי יתרונו של החינוך החרדי מצא ביטוי גם בבדיקת המיצ"ב שערך משרד החינוך, שהוכיחה במבחן התוצאה את ההישגים הגבוהים של תלמידי החינוך החרדי.

משרד החינוך ציין בזמנו: "ההישגים של התלמידים החרדים טובים מאד. זו עובדה שהם לומדים יותר חודשים בשנה ויותר שעות ביום. לא יודע אם זו הסיבה להישגים, אבל זו עובדה. ההבדלים בין בנים ובנות מעניינים. הבנות טובות יותר לאורך כל הדרך, גם במתמטיקה, וזה נתון מעודד".

כמו כן, טען עו"ד הלפר כי גם בפן המשפטי הצר, התביעה לא עומדת במבחן ה"עמימות הנסיבתית", מבחן משפטי המחייב תובעים נזיקיים להוכיח בצורה ברורה את הקשר לסיבות שגרמו.

איזה עמדה תתקבל? ימים יגידו.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר