התובעת, קשישה כבת 88, סיפרה כי באפריל 2013 סיימה טיפול דיאליזה בבית החולים "אסף הרופא" השייך למדינה. היא יצאה מהטיפול כשהיא נעזרת בהליכון ומלווה על ידי המטפלת הסיעודית שלה.
לדבריה, הדלת האוטומטית של המחלקה נסגרה עליה ופגעה בהליכון, מה שגרם לה לאבד את שיווי המשקל וליפול. כתוצאה מהתאונה נגרמו לה שבר בירך ובמרפק ומצבה הבריאותי, שהיה רעוע ממילא, החמיר.
המדינה טענה להגנתה כי בדלת האוטומטית הותקנו מספר מנגנוני בטיחות ולא סביר שנסגרה על התובעת. לדבריה, סביר יותר שהתובעת סבלה מסחרחורות וכתוצאה מכך איבדה שיווי משקל, ללא קשר לדלת.
המדינה הדגישה כי עשתה ככל הניתן כדי להתקין בבית החולים דלתות טובות ובטוחות העומדות בכל אמצעי הבטיחות ולכן גם אם יתברר שהתובעת אכן נפגעה מהדלת, מדובר במקרה נדיר שלא ניתן היה למנוע באמצעים סבירים.
במקביל שלחה המדינה הודעת צד שלישי לחברת "דורטק" שהתקינה את הדלתות האוטומטיות בבית החולים. המדינה ודורטק הפנו אצבע מאשימה זו אל זו. לטענת המדינה, היא הסתמכה על מקצועיותה של דורטק שתתקין דלתות טובות ומתאימות לבית החולים. דורטק השיבה כי התקינה את הדלת על פי דרישות המדינה ולפי תקני הבטיחות הקיימים וממילא חלפו כחמש שנים מאז התקנת הדלת, תקופה בה התחזוקה כבר עברה לבית החולים.
הסתפקה בתקן הכללי
סגן נשיא בית משפט השלום בתל אביב, השופט רמי חיימוביץ, ציין כי התובעת מסרה גרסה ברורה ואמינה בנוגע לנסיבות התרחשות תאונה. השופט דחה את גרסת המדינה לפיה התובעת נפלה כתוצאה מסחרחורות וקבע כי היא ספקולטיבית ואינה מגובה בראיות.
השופט כתב בנוסף כי שני מומחי בטיחות העידו שבחיישנים שהותקנו בדלת יש "שטח מת" והם אינם מזהים אדם שעומד בתווך בין הדלתות. לדבריו, קשישה מבוגרת כמו התובעת שצועדת לאט בהחלט עשויה להיכנס לשטח המת ולהיפגע.
השופט הדגיש כי אמנם מנגנוני הבטיחות שהותקנו בדלת עומדים בתקן הכללי של דלתות אוטומטיות, אך המדינה הסתפקה בתקן הכללי מבלי לבחון את התאמתו לתנאיו המיוחדים של בית החולים, שאליו מגיעים מידי יום אנשים רבים בעלי מוגבלויות.
לדבריו, היה על המדינה לבצע סקר סיכונים לפני פרסום המכרז לאספקת הדלתות ולשקול את הצורך בהתאמתן לתנאיו המיוחדים של בית החולים. אם הדבר היה נעשה, סביר שהיה מותקן בהן מנגנון בטיחות זול ויעיל המזהה עצם זר לכל גובה הדלתות ויכול היה למנוע את התאונה.
בנסיבות אלה קבע השופט כי למדינה אחריות לתאונה, תוך שדחה את ההודעה לצד השלישי וקבע כי לא הוכח שהדלת ממנה נפגעה התובעת הייתה פגומה.
באשר לנזק, השופט קיבל את עמדת התביעה כי לאחר התאונה חלה החמרה במצבה הפיזי והקוגניטיבי של הקשישה ואיכות חייה התדרדרה משמעותית. השופט פסק לתובעת פיצוי של 333,749 שקל עבור עלויות הטיפול הסיעודי, עזרת בני משפחה, נסיעות באמבולנס, הוצאות רפואיות וכאב וסבל.
המדינה חויבה בנוסף בשכ"ט עו"ד של 78,787 שקל והוצאות משפט של 15,514 שקל כלפי התובעת, ובהוצאות ושכ"ט עו"ד של 40,000 שקל כלפי דורטק.
- ב"כ התובעים: עו"ד חיים דוד
- ב"כ הנתבעים: עו"ד רויטל ארז, עו"ד גלעד ברמן
עורכי דין נזקי גוף • לפסק הדין לחץ כאן
הכותב: עורך דין אבישי בוגן עוסק בנזקי גוף
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
* הכותב לא ייצג בתיק