עולם התורה בימינו הוא חזק ועוצמתי, ובעיקר, תופעה שקשה להסבירה למי שלא שם; למי שלא היה שם וטעם את הטעם המתוק של דף הגמרא. די בהצצה קטנה אל היכל ישיבה טיפוסי והלב נכבש. אלא, שלצד כל זאת וכמו בכל דבר טוב, יש גם שוליים.
בחודשים האחרונים, בין השאר על רקע מעצרם של בחורי ישיבה בהברחות סמים לישראל, יצא "כיכר השבת" לבדוק עד כמה נגע השימוש בסמים בציבור החרדי מכה בשוליים של עולם הישיבות. והממצאים כואבים.
י. בחור ישיבה הלומד באחת הישיבות המוכרות בירושלים, נחשב לבחור יציב ולכזה ש"בורח מבעיות". אך בחודשים האחרונים הוא התחיל להבין כי הוא נקלע לבעיה חמורה. לפני למעלה משנה, החל י. לצרוך סמים קלים, ובהמשך נגרר והחל להידרדר עד כדי התמכרות.
בשיחה מול מצלמות "כיכר השבת", מספר י. כי הפעם הראשונה בה פגש את החומרים המסוכנים הייתה אצל ראש הישיבה במסיבת פורים. "היה מונח על השולחן מה שהיה נראה לי כמו סיגריה רגילה. חבר הציע לי לבדוק את זה ובאמת בפעם הראשונה זה היה מאד נחמד, אבל לאט לאט עם הזמן הייתי מבקש מאותו חבר עוד סיגריות כאלה והתחלתי להתמכר לזה, כל הזמן רציתי לשחרר את הראש אחרי סדר שלישי". מעיד י.
י. מספר כי "יש כל כך הרבה בחורי ישיבה שמתפתים בקלות למי שמציע להם. זה חודר לישיבות", ומוסיף כי "יש בחורים ממש מהישיבות הטובות ביותר שכל מה שמעסיק אותם כל היום זה זה (סמים. ח.א.). הם מביאים את החומרים האלה לתוך הישיבות. מסתובבים עם מכוניות. זה נהיה כמו יפו. כמו תל אביב" הוא אומר בכאב.
במהלך הראיון מספר י. על ההשלכות של השימוש בסמים. "זה מוציא את הראש מהלימוד, זה ממכר, כל דבר שמתמכרים אליו זה לא טוב" הוא אומר.
א. תלמיד בישיבה מוכרת בבני ברק, מספר על חבריו שנוהגים לעשן סמים בצורה יומיומית ומודה כי גם הוא התנסה בסמים קלים "לעתים נדירות". לטענתו: "אם זה עישון במידה סבירה אני לא חושב שיש בעיה עם זה. לעשן זה הרבה פחות בעייתי מאלכוהול למשל".
לשאלתנו מאיפה הכסף, אומר א. "אני באופן אישי לא קונה סמים, אני רק מעשן עם חברים שמעשנים, אבל החברים שלי שמעשנים מתעסקים מדי פעם בסיגריות מוברחות ובעוד עבודות קטנות מדי פעם. אין להם הרבה הוצאות וככה הם מסתדרים כשהם עושים עבודה כזו פעם בכמה שבועות או חודשים".
לצערנו, הם לא היחידים. בחודשים האחרונים שוחחנו עם לא מעט בחורים כמוהם, שטעמו את טעמו המר של הסם ונשבו. הרב איתן אקשטיין, מנכ"ל מרכז הגמילה 'רטורנו' אמר ל'כיכר השבת' כי "אין ישיבה שיכולה לומר על עצמה שאין בה חבר'ה שמשתמשים בסמים. אין מקום שיכול לומר שאין שם סמים ואין שם אלכוהול".
אקשטיין מסביר כי "יש אנשים שאצלם הקנאביס מתלבש על רצפטורים במוח בצורה כזו שהם הופכים להיות מכורים מיד לקנאביס, זאת אומרת הם מרגישים שזה מה שהם חיפשו כל החיים, התשובה לכל מיני שאלות לא פתורות שיש להם".
"אין בית שאין בו מת"
בחסדי שמים, מדובר בשוליים של עולם הישיבות, כך שעדיין לא ניתן לכמת זאת לטבלת נתונים, אבל המדרון הוא תלול. נדגיש - הבחורים עמם שוחחנו אינם מוגדרים כנערי שוליים, במהלך היום הם לומדים במרץ את הסוגיה הנלמדת, שומרים על הסדרים ונחשבים ל"שטייגניסטים" בוועד.
כיום, לצערנו, כדי להשיג את החומר המסוכן, לא צריך לצאת אל מחוץ לערים החרדיות. הסוכנים או הדילרים בעגה המשפטית-משטרתית, נמצאים במפתני ההיכלות, ממש על פתח הבית.
אקשטיין אומר ל'כיכר השבת' כי "היום באים אלינו לטיפול חבר'ה שלמדו בישיבות הטובות ביותר, חבר'ה שהתחילו להשתמש בתקופת הישיבה, חבר'ה שהשתמשו לא אחת כדי ללמוד יותר טוב, כי באמת בהתחלה זה עוזר - עד שהעסק התחיל להסתבך ובעצם גילו שהם לא יכולים להפסיק עם השימוש".
מי מטפל בבחורים שנפלו?
איש חינוך העוסק בטיפול בבחורי ישיבה וביקש שלא להזדהות בשמו בעקבות רגישות הנושא, אומר ל"כיכר השבת" כי למרות העובדה שבשנים האחרונות החיזיון של בחורי ישיבה שנופלים לעישון המסוכן אינו נדיר, עדיין מדובר במעטים יחסית. הוא מודה עם זאת כי מדובר בסוגיה הדורשת טיפול דחוף.
"אני נתקל במקרים של בחורי ישיבה שמעשנים סמים והם ממש לא נוער נושר או בחורים חלשים, אמנם הרוב כן שייך לבחורי הישיבה ה'חלשים' יותר, אבל אני רואה גם בחורים נורמטיביים שמעשנים סמים" הוא אומר. לשאלתנו, מהיכן משיגים הבחורים את הסמים, הוא עונה: "בישיבות הגדולות בירושלים מסתובבים לצערנו גם טיפוסים מפוקפקים, אבל בחלק גדול מהמקרים מקור החומרים הוא מישיבות לא מוכרות המיועדות לתושבי חו"ל". הוא מבהיר כי בקרב הישיבות לבני חו"ל התופעה הפכה לנפוצה מאוד הרבה יותר מאשר בישיבות ישראליות רגילות.
איש החינוך עונה לשאלתנו עד כמה הדבר מהווה סכנה, ואומר כי "בהתחלה זה נראה תמים. אם הבחורים לא מעשנים בתדירות גבוהה זה לא מזיק מיד, הסכנה היא בשימוש קבוע". איש החינוך אומר כי הוא נתקל בבחורי ישיבה שעישון הסמים הקלים שיבש את חייהם עד שנזקקו לטיפולים פסיכולוגיים: "אתה לא יכול להיות בחור ישיבה ולעשן כל יום, זה מכניס אותך למשברים גדולים ועלול לגרום נזק נפשי חמור", הוא אומר.
אקשטיין מספר ל'כיכר השבת' על מקרה בו "ביקשו ממני שאני אבוא למרן ראש הישיבה הרב שטיינמן, שאני אספר לו קצת על התמכרויות, כנראה שבאו אליו אנשים להתייעץ ולשאול שאלות... הבאתי איתי שני אברכים יקרים וחשובים שהם בוגרים שלנו. אמרתי לאחד האברכים 'תספר לראש ישיבה את הסיפור שלך'. הוא אומר אני אספר סיפור אחד קצר, 'אנחנו גרים פה בבני ברק, השעה אחת עשרה בלילה. אשתי נותנת לי 200 ש"ח ואומרת לי לך תקנה דחוף טיטולים ואוכל לילד שלנו. אני לוקח את המאתיים שקל, יורד למטה ואחרי חצי שעה אני מוצא את עצמי בלוד קונה סמים'. זה הסיפור שלו. הרב שטיינמן ככה הרים את הראש ואמר: 'היא אמרה לך לקנות אוכל לילד?' עצרתי אותו שנייה, ואמרתי לרב - מה שהראש ישיבה לא מבין זה נקרא התמכרות, זו התמכרות" הוא מסביר.
אקשטיין מתריע כי אנשי החינוך חייבים לטפל בבעיה עוד לפני שהיא הופכת לבעיה מרכזית. "מדובר במשהו שאם לא נעצור את זה עכשיו, או נמצא דרך להתמודד עם זה, או לפחות נכיר בעובדה שיש פה בעיה - אם לא נעשה את זה עכשיו נתעורר בוקר אחד בעוד חמש שנים או עשר שנים, כשהציבור החילוני כבר מנסה להתמודד עם זה ולא מתבייש לדבר על זה... אצלנו בגלל שלא מדברים על זה, והסתרנו את זה במשך שנים, זה יתפוצץ כפצצה ענקית שאני לא יודע מה יהיו ההשלכות שלה" מסיים אקשטיין.