פרשת ויחי • וורט מיוחד מאת הרב נחמיה וילהלם

אנשים שהיו שם באותו ערב סיפרו שאמרו לעצמם: "חשבנו שהוא יצטרך לקום ולדדות החוצה כדי למצוא כינור אחר או כדי למצוא מיתר אחר״, אבל פרלמן לא עשה זאת. הוא חיכה לרגע, עצם את עיניו ואז סימן למנצח להתחיל שוב. התזמורת החלה לנגן והוא המשיך מהמקום שבו הפסיק.

הוא ניגן בלהט ועוצמה, כפי שמעולם הם לא שמעו אותו. יכולת לראות אותו מאלתר, משנה, מחבר מחדש את היצירה בראשו. ומפיק משלושת המיתרים צלילים חדשים, צלילים שלא הופקו קודם לכן. כשהוא סיים, האולם היה שקט להפליא. ואז הקהל נעמד על רגליו והחל להריע. הוא חייך, הרים את הקשת כדי להשקיט אותנו, ואז הוא אמר, לא ביוהרה, אלא בשקט, בטון מופנם:

"אתם יודעים, כל אדם צריך להשתמש עם מה שהקב״ה נותן לו, לפעמים זה מתפקידו של האמן למצוא כמה מוסיקה הוא יכול להפיק עם מה שיש לו".

בפרשת השבוע אנחנו קוראים על הברכות המיוחדות שיעקב מברך את כל אחד מבניו ובסיום הברכות כתוב ״איש אשר כברכתו ברך אותם״ יעקב ברך כל אחד מהבנים בברכה המיוחדת לו, מדוע לא ברך את כל בניו יחד בכל הברכות?

עלינו קודם להבין את המושג ברכה, בתורת החסידות מוסבר שברכה היא מלשון ברך, ופירושה המשכה - הורדה, כמו שעל ידי הברך האדם מוריד את עצמו, וכמו שכתוב אצל אליעזר ״ויברך את הגמלים״, שמשמעותו היא שהורידם לרבוץ,
כך גם הברכה היא הורדה של שפע שקיים בעולמות העליונים וצריכים להורידו אל הפועל בעולם הזה, לכן דווקא בכוחו של הצדיק לברך, כי בהיותו במקום הגבוה יש לו את הכח להוריד למטה, כל זאת בתנאי שהברכה קיימת בפוטנציאל

לכן יעקב שרואה מלמעלה את הפוטנציאל של כל אחד מבניו מברך אותו שיצליח למצות את עצמו במקסימום באותם דברים שקיימים עבורו, שידע במה הוא טוב ומה הברכה המיוחדת שהקב״ה נתן לו ואת זה ינצל במקסימום
יחד עם זאת מסביר רש״י, שיעקב נתן גם לכולם את כל הברכות של כולם, כך שכל אחד יחלוק את המיוחד שלו גם עם זולתו.

עלינו לדעת בחיינו להתמקד במה שהקב״ה נתן לכל אחד מאיתנו ולדעת שבכך נעשה את המקסימום האפשרי ויחד עם זאת נחלוק את שלנו עם הזולת וכך יהיה לכולנו מהכל..

יהי רצון שנזכה לראות את ברכת השם בכל מעשינו ובעיקר את הברכה שכוללת את כל הברכות, גאולה שלימה בקרוב ממש.