חובה להדפיס תמונת ענבים על בקבוק יין?
(צילום: מנדי הכטמן, פלאש 90)
אאא

המשנה במסכת שקלים (פרק ג משנה ב) אומרת שאין לתרום את תרומת הלשכה עם בגד שיש לו מכפלת או במנעל וכדו' כדי שלא יאמרו הבריות שהתורם נטל מכספי הלשכה והחביא אותם בבגד או במנעל  ועל כן הוא העשיר.

דין זה נלמד מהפסוק  "והייתם נקיים מה' ומישראל" (במדבר לב) המחייב להיות נקי מעשיית מעשים אשר הרואה יכול לחשוב שהם דבר עבירה. החתם סופר (שו"ת חלק ו סי' נט) כתב כי קל יותר להיות נקי מה' מאשר להיות נקי מאדם, משום שטבע בני האדם לחשוב מחשבות זרות על הזולת.

המשנה במסכת ביצה (ט ע"ב) מביאה את מחלוקת בית שמאי ובית הלל האם מותר ביום טוב לנייד את הסולם שעולים בו לשובך, ב"ש אוסרים וב"ה מתירים. הגמרא מבארת כי מחלוקת בית שמאי ובית הלל מתייחסת לניוד הסולם ברשות הרבים, אבל ברשות היחיד ב"ש וב"ה יסכימו כי מותר להעביר את הסולם ממקום למקום.

ההבדל בין דין ניוד הסולם ברשות הרבים, לבין דין ניוד הסולם ברשות היחיד, נעוץ בעובדה הבלתי נמנעת שטלטול הסולם ברשות הרבים נעשה לעיני העוברים והשבים, אשר יכולים לחשוב כי מנייד הסולם מעוניין לבצע תיקון בגג ביתו, פעולה אשר אסורה ביום טוב, בית הלל המתירים את טלטול הסולם גם ברשות הרבים סוברים, כי אומנם ניוד הסולם נעשה לעיני עוברים ושבים, אבל צורת ומבנה הסולם(ע"פ הבנת רש"י והמאירי) מוכיחה על מהות הפעולה שהמטלטל מעוניין לבצע עם הסולם - נטילת עוף מהשובך לצורך הכנת מאכל לסעודת יום טוב.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

השו"ע (או"ח סי' תקיח סעי' ד) פסק כי מותר לטלטל סולם שובכים משובך לשובך ואפילו ברשות הרבים כשיטת בית הלל, המשנה"ב (סע"ק כז) ביאר כי היתר השו"ע מתייחס גם למצב בו השובך נמצא ברשות הרבים וכן לסיטואציה בה השובך נמצא ברשות היחיד אך ניוד הסולם נעשה דרך רשות הרבים.

יש להעיר כי אומנם דין איסור מראית עין נאמר במקורו רק ביחס לפעולות הנעשות בפני בני אדם, אך הגמרא (ביצה ט ע"א) מביאה את שיטת רב הסובר כי פעולה האסורה בפרהסיה מדין מראית עין, הרי היא אסורה גם בצנעה ובחדרי חדרים. בטעם האיסור כתב הר"ן (ביצה ט ע"א ד"ה ומיהו) כי היתר גורף לעשיית הפעולה ברשות היחיד יכולה להוביל את עושה המעשה לביצוע הפעולה גם ברשות הרבים, מתוך מחשבה כי למרות שהפעולה נעשית ברשות הרבים, אך אין בני אדם רואים אותו (כגון ברחוב ריק או בשעת חשיכה), וממילא ניתן לבצע את המעשה שיכול להתפרש כדבר עבירה. המשנה"ב (או"ח סי' שא סע"ק קסה) כתב כי יש לאסור פעולה של מראית עין גם בחדרי חדרים ובצנעה, משום שחכמים לא חילקו בתקנתם ואסרו כל פעולה שבמהותה יכולה לעורר חשד לדבר עבירה, וזאת ללא הבחנה בין מעשה המתבצע ברשות הרבים לפעולה המתבצעת בצנעה.

בהקשר לאיסור ביצוע פעולות האסורות משום מראית עין בצנעה, יש לציין כי התוס' (כתובות ס ע"א ד"ה ממעכן) סוברים שדין זה מתייחס רק לביצוע פעולות העלולות להחשיד את העושה אותן כעובר על איסור דאורייתא, אבל פעולות העשויות להחשיד את עושיהן כעובר על איסור דרבנן אין לאסור אותם בחדרי חדרים ובצנעה. דין זה נפסק להלכה באו"ח סי' שא סעי' מה (ועיין משנה"ב סע"ק קסה ).

לאור האמור עולה כי באופן פומבי אין לבצע פעולות העלולות להחשיד את עושיהן כעובר על איסור, אך בחדרי חדרים ובצנעה יש להבחין בין חשד לעשיית איסור דאורייתא לאיסור דרבנן,  עוד עולה מן האמור כי אם קיימת הוכחה או נסיבה השופכת אור על כוונת העושה, יש להתיר פעולה העלולה לעורר חשד של עשיית איסור, וכפי שנפסק להלכה שטלטול סולם השובך ברשות הרבים מותר, משום שמבנה הסולם מוכיח על כוונת נוטלו.

מסקנה זו מתקשרת לדין נוסף הנפסק בשו"ע (יו"ד סי' סו סעי' ט) ביחס לאכילת דם דגים אשר מותר באופן עקרוני באכילה, אך אם דם הדגים מרוכז בתוך כוס אזי יש איסור בשתיית הדם, משום חשש שמא הרואה את השותה יסבור שהכוס מלאה בדם האסור באכילה. איסור זה נאמר רק באם לא קיימת כל עדות לכך שהדם המרוכז בכוס הינו דם דגים המותר באכילה, ולכן אם יש בדם קשקשים המעידים כי הכוס מלאה בדם דגים, אזי הדם שבכוס מותר באכילה.

לאור פסק השו"ע כתב הפלתי (סע"ק ז) כי הבחנת השו"ע בין דם דגים המרוכז בכלי ואשר יש בו עדות לכך שהוא דם דגים (כגון הימצאות קשקשים בדם), לבין דם דגים שאין בו עדות לכך שהוא כזה, איננה משליכה על משקאות אדומים אחרים כגון יין, ואין צורך להניח ליד היין אשכול ענבים וכדו' כדי להעיד על מהות המשקה. ההבחנה לדעת הפלתי נובעת מכך שדם דגים הוא אומנם מותר באכילה, אך הוא נקרא דם, ועל כן קיים חשש רב יותר לטעות ומראית עין וממילא יש צורך בסימן ועדות למקור הדם, אבל יין שאומנם ניתן לטעות בו בגלל אדמימותו, אך מאחר והוא אינו נקרא דם אלא יין, אין כל צורך בסימן או עדות לכך שהמשקה הוא יין ולא דם ואין כל צורך להפיג את חשד הרואה במקרה זה.

לאור האמור עולה כי למרות האפשרות לחשד עשיית איסור בעת שתיית יין, אין לאסור את השתייה משום דין מראית עין, וכן אין צורך בעשיית סימן או יצירת עדות לכך שהיין אינו דם והינו משקה המותר בשתייה, וממילא אין צורך להדפיס על בקבוק היין תמונת ענבים או כיתוב מיוחד וכדו'.

לתגובות stern1416@gmail.com