חיזוי תוצאות

מה מדד האינטרנט שצפה תוצאות בחירות?

הסקרים כבר מזמן נחשבים לכלי עתיק ולא מדויק וישנם ניסיונות למצוא מדדים נוספים כדי לחזות תוצאות של בחירות מסוגים שונים. ה'וושינגטון פוסט' חשף שיטה מעניינת (דיגיטל)

בני סולומון | כיכר השבת |
דונלד טראמפ (צילום: שאטרסטוק)

אנחנו מכירים את מדד הפייסבוק דרכו טוענים מומחים ניתן לחזות תוצאות בחירות מתברר כי עכשיו יש מדד נוסף שניתן לחזות דרכו תוצאות בחירות לפחות כאלו של אדם בודד או צוות - מדד הויקיפדיה.

השבוע הכריז נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על המועמד שלו לבית המשפט העליון, במקום השופט אנטוניו סקאליה, שעוד שבועיים תמלא שנה למותו. בימים ובשעות שקדמו להכרזה ניסתה התקשורת לנחש את מי ימנה הנשיא מבין שני המועמדים העיקריים, תומאס הארדימן או ניל גורסיק.

אתר Vocativ, הנמצא בבעלות ישראלית, החליט לנסות ולבדוק האם יצליח לחזות את המינוי על בסיס שיטה שגילה העיתון וושינגטון פוסט כבר ב-2008 בתחילת עידן הרשתות החברתיות. העיתון שם לב כי בימים שלפני ההכרזה על בחירתה של מושלת אלסקה, שרה פיילין, למועמדות לסגנית הנשיא מטעם הרפובליקנים, שונה הערך שלה בוויקיפדיה כ-120 פעמים - פי 2 בערך מכמות השינויים בערך של מושל מינסוטה טים פולנטי, שפרשנים העריכו כי סיכוייו גבוהים להיבחר לרוץ עם מקיין לנשיאות.

בנוסף, בדיקת פעילות החשבונות שערכו את שני הערכים באותם ימים גילה כי זה של פיילין נערך על ידי אותם אנשים כמו הערך של המועמד לנשיאות עצמו - כלומר, מדובר ככל הנראה באנשי הקמפיין שלו - בעוד רוב השינויים בערך של פולנטי נעשו על ידי אנשים שלא התעניינו בערך של מקיין.

(צילומסך)

השיטה הזו כבר עבדה ל-Vocatic בעבר, לקראת מינוי טים קיין למועמד של הילארי לסגנות הנשיאות בשנה שעברה. לכן, החליטו באתר שעוסק בדרך כלל במידע על האינטרנט לבדוק את כמות העריכות של שני המועמדים בוויקיפדיה.

מה שהם גילו היה מעניין מאוד: הערך של גורסיק נערך בחמשת הימים האחרונים 134 פעמים, לעומת 36 עריכות בלבד במהלך אותם חמישה ימים לערך של הארדימן. עם זאת, בניגוד למקרים שתוארו קודם, שני הערכים זכו לעריכות דומות באופיין מבחינת המקור והמטרה: שני הערכים הוארכו מאוד, על ידי אותם משתמשים, שטרחו להעלים פרטים פחות רצויים על המועמדים ולהדגיש את הישגיהם במהלך הקריירות שלהם.

ההפרש בכמות העריכות הביא את Vocatic לחזות כי את המינוי יקבל גורסיק, ואכן, טראמפ בחר בו בסופו של דבר כמועמד.

כמובן שיש לציין שמדד זה טוב אך ורק לבחירות שניתנות בידי אדם אחד או צוות ולא בבחירות כלליות בהן אין שום קשר בין המידע המתפרסם לבין התוצאות הסופיות.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר