בהתאם לטיוטה חדשה שפרסם לאחרונה משרד החינוך לנספח 'איתנות פיננסית', ונוגע למוסדות החינוך החרדים, הוקשחו הבדיקות כך שרק מוסדות חינוך שיעמדו בהן יהיו זכאים לתקצוב של משרד החינוך. כעת, מזהירים גורמים שונים כי הנספח החדש והקשחת הבדיקות בעקבותיו, עלולים לפגוע בכ-50% ממוסדות החינוך, לגרום לאי חידוש רשיון המוסד ולהשלכות נוספות הנובעות ממהלך זה - בין היתר שלילת התקציבים.
ולפרטים בהרחבה: עד לאחרונה, דרש משרד החינוך מהמוסדות המתוקצבים לעמוד במדדים שנקבעו לצורך בדיקת 'איתנות פיננסית', כאשר רק המוסדות שיעמדו בהם יכלו לקבל את הקצוב הממשלתי. לאחרונה, שינה המשרד את התנאים בהם נדרשים המוסדות לעמוד כדי לזכות בסעיף 'איתנות פיננסית', ומנהלי מוסדות רבים חוששים כי לא יצליחו לעמוד בתנאים הנדרשים ויאבדו את תקצובם.
ככלל, משרד החינוך עורך ביקורות 'איתנות פיננסית' למוסדות חינוך המתוקצבים על ידו. הבדיקה נערכת כביקורת יזומה או כבדיקת המשך לביקורת 'איתנות פיננסית' שבוצעה בעבר. הביקורות נערכות במסגרת הליכי רישיון (הן בקשה לרישיון חדש והן בקשה לחידוש רישיון) או במסגרת אישור תקציב לבעלות חדשה.
מדובר בכל מוסדות החינוך המתוקצבים על ידי המשרד: המוכר שאינו רשמי (גני ילדים), מוסדות פטור (תלמודי תורה ובתי ספר יסודיים), תרבותי ייחודי (ישיבות קטנות ותיכונים) וחטיבה עליונה (סמינרים ומכונים). כחלק מבדיקת האיתנות הפיננסית למוסדות, בודק משרד החינוך את חוסנו הכלכלי ויציבותו של המוסד, ויכולתו להמשיך ולתפעל את מוסדות הלימוד שבבעלותו.
לפני כשנה, פרסם משרד החינוך נוהל איתנות פיננסית חדש, הכולל את נספח א' לנוהל שעל פיו ייבדקו מוסדות החינוך ותקבע רמת איתנותם הפיננסית בניקוד, כאשר מוסד שישיג תוצאה הנמוכה מ-50 נקודות - הבודק ימליץ על שלילת רישיונו. בשל ליקויים שונים שעלו בנספח שפורסם, הקפיא משרד החינוך את הבדיקות בחודשים האחרונים עד לגיבוש נספח חדש.
בחודש האחרון, במהלך יום עיון מטעם לשכת רואי החשבון בנושא 'איתנות פיננסית', הוצגה טיוטת מדדים פיננסיים שאמורה להיכנס לתוקף בהקדם במקום נספח א' הקודם ועל פיה ייבדקו מוסדות החינוך ותיקבע רמת איתנותם הפיננסית.
מבדיקה מדגמית שערך משרד רואי חשבון 'רודניק וורצל ושות'' במאזני עמותות חרדיות המפעילות מוסדות חינוך, עולה כי הקרטריונים החדשים - במצב הנוכחי - אמורים לפגוע בכ-50% ממוסדות החינוך ולגרום לאי חידוש רשיון המוסד ולהשלכות נוספות הנובעות ממהלך זה - בין היתר שלילת תקציבים.
בשיחה עם משרד רואי החשבון, עולה כי הנספח החדש שפרסם משרד החינוך בעייתי משתי סיבות עיקריות: הסיבה הראשונה היא צמצום כמות המדדים על פיהם יימדדו מוסדות החינוך - מה שגורם לכל מדד לקבל משקל רב יחסית, לדוגמה: אם בנוהל הקודם היו שבעה מדדים שחולקו ביניהם באופן סביר, בנוהל הקיים קיימים רק ארבעה מדדים כאשר שניים מהם תלויים האחד בשני כך שלכל מדד משקל גבוה יותר ואי עמידה ב-2 מהמדדים כבר גורמת למוסד החינוך שלא לעמוד בניקוד הנדרש.
הסיבה הנוספת, לפי רודניק וורצל ושות', היא חוסר היגיון בקביעת המדדים החדשים - "בשניים מהמדדים שפורסמו נדרשים מוסדות החינוך לעמוד ביחס חיובי של סך העודפים/גירעונות מצטברים מתוך סך המאזן. היקף הנכסים במאזן אינו מצביע על היקף פעילות העמותה אלא בסך הכל מצביע על כמות הנכסים או ההתחייבויות של העמותה בזמן נתון. בעוד שמחזור הפעילות של העמותה כן מצביע על היקף הפעילות שלה" הוסבר.
כך, יתכן מצב שבו עמותה תיקח הלוואה של מיליון שקלים ביום האחרון של השנה, ותחזיר אותה יום למחרת ובכך תנפח את המאזן שלה למיליון שקלים למרות שהדבר כלל לא אומר שהפעילות בעמותה גדלה. עמותות רבות טענו שבכדי לעמוד במדדים החדשים הם יבצעו פעולות פיקטיביות לניפוח המאזנים ובכך יגרמו לעצמם לעמוד במדדים.
רואי חשבון נוספים עימם שוחח "כיכר השבת", תקפו בחריפות את עורכי המדדים במשרד החינוך, ואמרו כי "אם עורך המדדים היה מבין במאזני עמותות ובדרך ההתנהלות שלהם - הוא לא היה מעלה על הכתב מדדים חסרי היגיון כגון אלו".
בנוסף, בימים אלה נמצאים מוסדות חינוך מוכרים וגדולים בציבור החרדי (הן במגזר החסידי והן הליטאי) בתהליך בדיקות איתנות פיננסית, ואמורים להגיש את תשובתם עד לסוף החודש. אם הנושא לא יוסדר, המוסדות אף עלולים לאבד את רישיונם.
לדברי גורמים במשרד רואי החשבון, נעשתה פנייה לחברי כנסת חרדים שהבטיחו לטפל בנושא, אלא שלדברי הגורמים במשרד, "מהירות ודחיפות הטיפול קריטית".
ממשרד החינוך לא נמסרה תגובה.