ביהמ"ש הורה למושב לרשום חקלאי כ"בן ממשיך"

לפני כשנתיים הוא פנה למושב בבקשה לרשום אותו כחוכר נחלת הוריו אך הוא סורב בטענה שהשתלט על שטח נוסף במושב שלא כדין. רמ"י בחרה לתמוך בעמדת המושב והחקלאי הגיש נגד שתי הרשויות תביעה בבית המשפט המחוזי בחיפה וביקש ממנו להורות על רישום הזכויות הוריו בנחלה על שמו.

התובע סיפר כי הוא ומשפחתו מתגוררים בנחלה כ-36 שנים, ועוסקים שם בחקלאות. לטענתו, גם אם יש לנתבעות תלונות כלפיו, אין זה משנה את זכאותו להירשם כבעל הזכויות בנחלה.

הנתבעות הסכימו כי אכן, התובע הוא חבר מושב מזה עשרות שנים, וזכאי להכרה כ"בן ממשיך", אולם לא כאשר הוא משתלט על שטח לא שלו. במהלך אחד הדיונים בתיק העלו השתיים טענה חדשה, ולפיה התובע גם צריך חוב של 71,000 שקל למושב לפני שזכויותיו יירשמו.

בינתיים, האגודה הגישה תביעה לסילוק ידו של התובע מהשטח שלטענתה פלש אליו, והעניין הועבר לבוררות.

מאיפה הסמכות?

השופט כמאל סעב הבהיר כי למעשה, אין מחלוקת על זכאותו של התובע להירשם כבעל זכויות החכירה במקום הוריו המנוחים. הנתבעות הציגו שתי סיבות להתנגדותן לממש זכאות זו: האחת, הטענה לפיה התובע פלש לשטח שאינו שלו, והשנייה, קיומו של חוב כספי. הטענה הראשונה עודנה מתבררת ועדיין לא הוכחה ואילו השנייה לא גובתה בראיות (ואף לא הוגשה בגינה תביעה כלשהי).

במצב דברים זה, השופט לא הבין מאיפה שאב המושב את הסמכות לסרב לבקשת התובע וגם לא ברור מדוע רמ"י תמכה במהלך זה באופן אוטומטי ומבלי לערוך בדיקה עצמאית, יסודית ומעמיקה משלה. התנהלות זו של רמ"י, קבע השופט, אינה ראויה ואינה סבירה בהתחשב בזכויות המשמעותיות שעומדות כאן על הפרק.

השופט לא חסך ביקורת גם מהמושב, שהעלה את טענת החוב רק במהלך הדיון, ולא הציג לכך כל הוכחה.

משכך, בהיעדר מחלוקת לגבי זכותו של התובע להירשם כבעל זכויות בנחלה, השופט קיבל את תביעתו, וחייב את הנתבעות לשאת בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 15,000 שקל.

עם זאת, השופט הבהיר כי ככל שהנתבעות יוכיחו שהתובע פולש ובעל חוב, הן רשאיות לדרוש ממנו לשלם את חובו, ולהתפנות משטח שאינו שלו.

• ב"כ התובע: עו"ד רון דובר
• ב"כ הנתבעות: עו"ד לימור ברקוביץ, עו"ד אסף רון

עורכי דין מקרקעין • לפסק הדין לחץ כאן

הכותב: עו"ד הלל ארצי עוסק ב- דיני מקרקעין

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותב לא ייצג בתיק.