הגאון הצדיק רבי יעקב אדלשטיין זצוק"ל • תולדות חייו

הגאון רבי יעקב אדלשטיין זצוק"ל (צילום: בעריש פילמר)

אבל כבד בעולם היהודי בארץ ובתפוצות עם קבלת הבשורה המרה מבית החולים 'לניאדו' בנתניה על הסתלקותו לגנזי מרומים של הגאון הצדיק רבי יעקב אדלשטיין זצוק"ל מגדולי הדור בעולם החרדי והוא בן 93 בפטירתו.

הגר"י זצ"ל (צילום: שוקי לרר)

כאשר הוקמה ישיבת פוניבז', בחורף תש"ד, הגיע הגאון רבי שמואל רוזובסקי לבקש מאביהם שישלחם לישיבה, והאב נעתר. שני האחים היו בין ששת התלמידים הראשונים בישיבה.

הגר"י אדלשטיין עמד בקרב קרוב עם מרן בעל חזון איש ועם המקובל הרב משה יעקב רביקוב וכך השתלם בתורת הקבלה.

כשהגיע לפרקו נשא הגר"י אדלשטיין את בת דודו, שולמית, בתו של הרב מרדכי שמואל קרול, רבו של כפר חסידים. לאחר פטירתה נשא את אחותה מינה, שנפטרה בשנת תשס"ח. בשנת תשע"ב נישא לרעייתו הנוכחית.

לאחר פטירת אביו, התמנה תחתיו כרבה של רמת השרון. בהמשך הקים הגר"י אדלשטיין את ישיבת השרון עם הרב בנימין מובשוביץ ועמד בראשה שנים רבות. כמו כן עמד בראש כולל להוראה ברמת השרון.

בשנות תש"מ שימש כראש ישיבת "כתר ישראל"-רוז'ין בבני ברק וכן מסר שיעורים בישיבת אלכסנדר. בשנת תשמ"ט, עם הקמת מפלגת דגל התורה, פוטר עם שאר אנשי הצוות הלא-חסידיים מישיבת "כתר ישראל"-רוז'ין.

הגר"י זצ"ל עם אחיו שיבל"א הגרי"ג אדלשטיין (באדיבות המצלם)

בהמשך עבר הגר"י אדלשטיין לכהן כראש ישיבת חוג חתם סופר-מחנה אברהם בבני ברק. בשנת תשנ"ב התמנה כרבה של שכונת נאות יוסף בצפון בני ברק, במקביל לכהונתו ברבנות ברמת השרון. לפני מספר שנים התמנה לעמוד בראשות ישיבת "תפארת משה" בבני ברק.

במהלך השנים שימש כדיין בבית הדין של הגאב"ד הגאון רבי נסים קרליץ בבני ברק.

בפורים תשע"ו עבר ניתוח סבוך בגרון לאחר שהתגלתה בגופו מחלה קשה ומאז לא יכל לדבר ונחלש מאוד.

הגר"י אדלשטיין נחשב לגדול בהלכה וקבלה ורבים באו להיוועץ בו ולהיוושע מברכותיו.

הגר"י אדלשטיין ערך באופן תדיר סדרי תפילה עבור חשוכי בנים ומעוכבי זיווג. והמליץ להתפלל עבורם בציון החזון איש בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק לאחר חצות הלילה. לדבריו הצלחת התפילה מותנית בהסתרתה מהמשפחה ומבני הזוג. רבים פנו אליו לעצה ולברכה בפרט בענייני זיווג.

הגר"י אדלשטיין היה מקובל על ציבורים שונים מכל החוגים והמגזרים. אל פתח ביתו הגיעו להתייעצות חובשי כיפות סרוגות, חסידים וליטאים, לצד בני עדות המזרח. הגר"י ידע לשלב באישיותו ובמזגו הנוח את כל הגוונים ולדעת לברך את כל אחד ואחד בשפתו.

הגר"י זצ"ל בערב יום כיפור האחרון (באדיבות המצלם)

הגר"י אדלשטיין זצ"ל היה מגדולי הדור בציבור החרדי אולם במקביל היה נערץ על רבים וטובים בציבור הדתי לאומי ואפילו בקרב חילונים.

תדיר היה ניתן לראות במעונו ברמת השרון אנשים קשיי יום לצד אנשי עסקים אנשי בוהמה ושחקנים ידועים לצד רופאים ואנשי מדע. כולם העריכו והעריצו את האישיות הזאת שרגליה היו נתונים בקרקע אולם ראשה היה גבוה בשמיים.

משפחתו:

אחיו, עמו היה שרוי בידידות בלב ונפש, הוא הגאון רבי גרשון אדלשטיין ראש ישיבת פוניבז'. אחיו מאב הוא הרב שלמה אדלשטיין ר"מ בישיבת אהבת אהרן בבני ברק, ואחותו מאב היתה אשת הרב יצחק דוד ברייטשטיין ספרא דדיינא של בד"ץ העדה החרדית. גיסיו - אחי נשותיו, היו הגאונים רבי שלמה נח קרול רב המושב חמד, רבי אליהו אליעזר מישקובסקי ראש ישיבת ורב הישוב כפר חסידים ורבי יעקב ניסן רוזנטל אב"ד בחיפה. בעל אחותו, היה הגה"צ רבי ראובן יוסף גרשונוביץ מישיבת הנגב בנתיבות - זכר צדיקים לברכה.

בניו:

הרב מרדכי שמואל (מאשתו הראשונה) – ר"מ בישיבת חמד לצעירים בבני ברק, החל מהקיץ האחרון סייע לאביו ברבנות שכונת "נאות יוסף"; הרב צבי יהודה - ר"מ בישיבת וילקומירר לצעירים באשדוד, החל מהקיץ האחרון סייע לאביו ברבנות רמת השרון; הרב אברהם שאול – ר"מ בישיבת בני ראם; הרב ברוך – ממודיעין עילית; הרב חיים – ראש ישיבת עטרת מאיר באשדוד ורב בית כנסת ע"ש קדושי נובוסליצה ברמת השרון; הרב יוסף שלמה – ראש ישיבה לצעירים באלעד; הרב יצחק - ר"מ בישיבת תורה בתפארתה לצעירים באלעד ורב בית כנסת "מניין ישראל" ברמת השרון.

בנותיו:

נשות הרב יקותיאל פישל – ר"מ בישיבת רינה של תורה בכרמיאל; הרב זאב ויסקי - ר"מ בישיבת קמניץ בירושלים; הרב דוד ברנד - רב קהילת ברסלב בחריש; חתנו הרב משה ראם - ראש כולל להוראה ברמת השרון; הרב יהודה יחזקאל ויינשטיין מב"ב.