איתן רגב - בתנועה מתמדת // איתן רגב
איתן רגב (צילום: נתי שוחט - פלאש 90)
אאא

לאדם יש לעיתים נטייה לפשט דברים שאינם לגמרי מובנים לו לנכון ולא נכון, טוב ורע, או שחור ולבן. המציאות כידוע, בדרך כלל מורכבת יותר, ויכולה להשתנות עם הזמן והנסיבות. אחד הדברים החשובים שלמדתי במהלך שנותיי כחוקר, ובפרט כחוקר החברה החרדית – הוא שאסור להניח כי התוצאה ידועה מראש ויש לבוא עם ראש פתוח ורצון ללמוד דברים חדשים. להפתעתי, גיליתי שהחברה החרדית היא החברה הדינאמית ביותר בישראל, וכי בעשורים האחרונים התחוללו בה (ועדיין מתחוללים) תהליכים דרמטיים של שינוי.

רק מעטים יודעים כי בשלהי שנות ה-70 היו שיעורי התעסוקה של גברים חרדים דומים מאוד לאלו של גברים מן המגזר הכללי ועמדו על כ-84 אחוזים. לעומת זאת שיעורי התעסוקה של נשים חרדיות באותן השנים עמדו על כ-40 אחוזים בלבד.

נקודת מפנה התחוללה עם עלייתו של בגין לשלטון והצטרפותן של המפלגות החרדיות לקואליציה בפעם הראשונה. במסגרת ההסכמים הקואליציוניים הורחבה מאוד תחולתו של חוק "תורתו אומנותו" וכן הורחבו התמיכות לבוחרים במסלול זה.

חרדי עובד, חרדי לומד. אילוסטרציה (צילום: נתי שוחט פלאש 90)
חרדי עובד, חרדי לומד. אילוסטרציה (צילום: נתי שוחט פלאש 90)

החוק פטר תלמידי ישיבות גבוהות משירות צבאי אך הזכאות לפטור זה הותנתה בכך שלא יעבדו. במובנים רבים היו אלו פעולותיה של המדינה אשר הובילו להיווצרותה של חברת הלומדים כפי שאנו מכירים אותה היום. בנקודה זו החל תהליך הקצנה הדרגתי אשר בא לידי ביטוי בכמה מישורים.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

שיעורי התעסוקה של גברים חרדים צנחו מ-84 אחוזים בסוף שנות ה-70 לכ-40 אחוזים בשנת 2000; שיעור הגברים החרדים שלמדו בישיבות גבוהות זינק מ-56 אחוזים (בקרב הדור המבוגר) ליותר מ-90 אחוזים (בקרב הדור הצעיר); ומשך הלימודים הממוצע בישיבות גבוהות עלה משמעותית והגיע לכ-20 שנה. גם שיעורי הילודה עלו: מ-6.5 ילדים למשפחה ב-1980 ל-7.5 ילדים בשנת 2000.

לאור הגידול בילודה ניתן היה אולי לצפות לירידה בשיעורי התעסוקה של נשים חרדיות, אך למעשה הם עלו על מנת לפצות על הירידה בשיעורי התעסוקה של הגברים – וכך תפסו הנשים את תפקיד המפרנס(ת) העיקרי(ת) במשק הבית החרדי. אך אלו לא היו השינויים היחידים שהתחוללו. מעטים זוכרים זאת, אך בעבר למד אחוז בלתי מבוטל מן הנערים החרדים (ובפרט הספרדים) לימודי ליבה בגילאי תיכון.

נשים חרדיות עובדות. אילוסטרציה (צילום: כיכר השבת)
נשים חרדיות עובדות. אילוסטרציה (צילום: כיכר השבת)

הנתונים מראים כי התהוות חברת הלומדים הובילה בהדרגה לנטישת לימודי החול ולהוצאתם מתכניות הלימוד של הבנים. שינויים אלו תרמו לאימוצו ההדרגתי של נרטיב חדש - אשר מקדש את חיי הרוח ומוקיע לחלוטין את עולם התעסוקה ולימודי החול.

עם השנים השתרש והתחזק מאוד נרטיב זה, וכיום יש רבים המאמינים כי כך היו הדברים מעולם. מעטים יעזו להודות כי תהליכים אלו שיקפו במידה רבה את עליית כוחם של הגורמים הקיצוניים יותר בחברה החרדית והיחלשותם של גורמים מתונים.

אך התנאים שהובילו להתנעתם של תהליכים אלו שונים מאוד מן התנאים השוררים כיום. המציאות הכלכלית הניצבת בפני הדור החרדי הצעיר קשה משמעותית מזו שניצבה בפני דור ההורים שמתוכו צמחה חברת הלומדים. לדור הראשון של חברת הלומדים היו הורים שעבדו רוב חייהם (חלקם גם קיבלו פיצויים מגרמניה), ולכן יכלו לתמוך בילדיהם יותר מאשר מתאפשר כיום.

גם הסיוע בדמות תרומות מחו"ל לא גדל בקצב מהיר כמו קצב גידול האוכלוסייה. צרפו לכך קיצוץ דרמתי בקצבאות הילדים בשנת  2003 (וקיצוץ נוסף ב-2013), זינוק ביוקר המחיה ובפרט במחירי הדיור – וקיבלתם מתכון למשבר כלכלי. הדור החרדי הצעיר אשר מתמודד עם המציאות החדשה הזו, נאלץ (שוב) להשתנות ולהתאים עצמו אליה על מנת לשרוד.

נשים חרדיות עובדות. אילוסטרציה (צילום: אייל טואג באדיבות הארץ)
נשים חרדיות עובדות. אילוסטרציה (צילום: אייל טואג באדיבות הארץ)
הגדלה

שיעורי התעסוקה של הגברים עלו ל-51 אחוז ושל הנשים ל-73. כך חזרנו למעשה לממוצע של משרה ורבע למשפחה חרדית - כמו בסוף שנות השבעים אך בחלוקה שונה. שיעורי הילודה חזרו גם הם לרמתם הישנה (6.5 ילדים), אך, כיום, מדובר כאמור באימהות שגם נטל הפרנסה מוטל בדרך כלל על כתפיהן. שינוי נוסף ומפתיע מתרחש באקדמיה. בין השנים 2008 ל-2014 גדל מספר הסטודנטים החרדים במכללות ואוניברסיטאות פי שלושה(!) וכיום עומד על כ-11,000 – שליש מתוכם הם גברים.

אין ספק כי שינויים אלו מונעים במידה רבה מכורח המציאות הכלכלית והצורך להביא פרנסה הביתה – אך באופן בלתי נמנע הם מניעים גם תהליכים חברתיים חדשים ומרתקים בתוך החברה החרדית. במבט רחב נראה כי למרות הקשיים והחיכוכים, זוהי שעתם היפה של הגורמים המתונים והמפשרים. איך שגלגל מסתובב לו. 

  • הכותב הוא איתן רגב, כלכלן וחוקר בכיר במרכז טאוב. לאחרונה סיים את מסלול הדוקטורט במחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית. בשנים האחרונות חקר רבות את החברה החרדית ופרסם מספר מחקרים חדשניים אשר שפכו אור חדש על סוגיות כלכליות-חברתיות מרכזיות הנוגעות למגזר החרדי.