יישוב אור הגנוז. לגייר את הקיבוץ החילוני. צילום: יחצ - יקב אור הגנוז: לומדי התורה שהפכו את הקיבוץ החילוני
יישוב אור הגנוז. לגייר את הקיבוץ החילוני. צילום: יחצ (צילום:)
אאא

 סיפורו של יישוב אור הגנוז מרתק וייחודי בעולם ובישראל בכלל ובציבור החרדי בפרט. היישוב שהוקם בשנת 1989 לאור אידאולוגייה משיחית ואשר נשענת על יסודות קבליים, מציג מודל שיתופי כמעט ייחודי במינו בעולם כולו.

תלמידיו של הרב מרדכי שיינברג מירושלים מכל רחבי הארץ, עלו צפונה, ליד צפת, להקמת יישוב שמציג חברה שיתופית לפי כתביו של הרב אשלג, בעל הסולם.

את הרב יהודה אשלג בדרך כלל מכירים כרב שתרגם ופירש את הזוהר, אך הרב גם הציג משנה חברתית סדורה שמטרתה לבנות חברה שיתופית כפי שעם-ישראל היה במעמד הר סיני: איש אחד בלב אחד.

בחברה השיתופית כל אדם ואדם שם את מלוא מרצו לדאוג לחברה, והוא לא מתעסק בצרכיו האישיים אלא עבור ציבור שלם. כך יוצא שכל אחד דואג עבור הציבור, שבתמורה דואג ואחראי לו.

חברה שיתופית שמתפרנסת ביחד. יקב אור הגנוז. צילום: יחצ
חברה שיתופית שמתפרנסת ביחד. יקב אור הגנוז. צילום: יחצ
הגדלה

החסד הוא החיים עצמם

אפשר להגיד שהיישוב מציג מעין "קיבוץ חילוני" שכולו תורני. כאשר המדינה קמה היא נדרשה לאידאולוגיות שיתופיות כדי ליישב את הארץ, אולם עם השנים - כאשר המדינה החלה מתפתחת - הקיבוצים נפלו.

 אולם הרעיון שלעצמו, מבחינה תורנית, עדיין מבעבע ועומד. לפי בעל הסולם, הרעיון של לחיות בחברה שיתופית הוא ציווי ה', לא אידאל חברתי, זו ממש עבודת השם. הרעיון של ממלכת כהנים, של קבוצה אחת, בה לאף אחד אין קניין משלו.

בשונה מהקיבוץ, התא המשפחתי ב"אור הגנוז" הוא בעל ערך משלו ולכן כל תא משפחתי לעצמו. גם בחירת מקום העבודה, כל אחד עובד היכן שירצה, אבל לפי שהוא חלק מחברה שיתופית אזי האינטרס שלו, הרצון שלו, הוא לקחת חלק במה שצריך לטובת הכלל.

גם כאשר כולם ביישוב פועלים למען הכלל, כל אחד רשאי ויכול להביע את דעתו בהצבעות המשותפות ביישוב. 

החברים ביישוב רואים את דרכם בכל יום ויום כמשפיעה ופורצת דרך. כאשר אדם חי בעיר, יש ביכלתו לעשות חסד אם ירצה, והרשות בידו לסרב אם אין לו זמן כרגע או שאין ביכלתו ואפילו אם לא נוח לו ב"אור הגנוז" החסד הוא החיים עצמם, הנתינה וההשפעה הן חלק מהיום-יום, אם חבר צריך עזרה הוא יקבלה - גם אם לא נוח. כי ההדדיות היא חלק מרעיון כולל וגדול יותר.

מודל לימות הגאולה

היישוב מונה 80-90 משפחות ותנאי הקבלה הם לחיות לפי הדרך המיוחדת שהיישוב מציע. גם בתחומי הפרנסה שהיישוב מציע: לחיות לא לפי צרכים אישיים אלא "ואהבת לרעך כמוך" גם כאשר אדם עוסק בפרנסה לעצמו.

 שמו של היישוב - "אור הגנוז" הוא על שם האור שהקב"ה ברא לצדיקים במעשה בראשית. במהלך הבריאה, בששת ימי בראשית, העולם עדיין לא היה ראוי לאור הזה, ולעתיד לבוא שתהיה גאולה, בקרוב, אזי האור יתגלה שוב.

מטרת היישוב, אור הגנוז, היא למעשה לבנות את התכלית והמטרה שהציג בעל הסולם, את החברה העתידית של ימות המשיח - כאיש אחד בלבד אחד. בניית המודל הראשוני לכל עם ישראל כדי שבזמן הגאולה, בה יחיו עם-ישראל בצורה שיתופית, יהיה כבר מודל קיים ומנוסה שעל פיו יהיה אפשר לבנות את שאר החברה.

בבוקר לומדים תורה, בצהריים ביקב. צילום: יחצ
בבוקר לומדים תורה, בצהריים ביקב. צילום: יחצ
הגדלה

יקב אור הגנוז - סיפור שלם

בין העיסוקים השיתופים בנמצאים ביישוב, נמצא גם היקב - "אור הגנוז". בשונה משאר עסקים בכלל ויקבים בפרט, כאשר קונים יין מאור הגנוז - קונים למעשה סיפור שלם.

מאחורי כל יין שקונים עומד ציבור שלם שלקח על עצמו לחיות תחת האידאולוגיה השיתופית לקראת הגאולה. כך יוצא שקניית היין לא מפרנסת אדם פרטי אלא קהילה שלמה שאחד מעסקיה הוא היקב.

גם הסיפור שעומד מאחורי היין הוא מיוחד. גידול הענבים נעשה בכרמים בגליל, בסמיכות לקבר רשב"י, והשפעת הקדושה, הנופים הייחודיים והחברה מוסיפים איכות ליין שלא נמצאת ביקבים אחרים.

 האווירה המיוחדת בה גדלים הענבים מתערבבת עם טעמי היין כמו תינוק שמושפע מכל מה שסביבו, הנעימות והתחושות שהוא מרגיש, היחס אליו. אצל היין יש לכך קשר ישיר גם במובנים פיזיקליים וכימיים - סוג האדמה, האקלים, מישוריות המדרון בו הענבים גדלים, כל אלו משפיעים בסופו של דבר על טעמו יוצא-הדופן של היין שמיוצר ביקב אור הגנוז.

לומדים תורה ועובדים ביקב

כל מי שעובד ביקב הוא חבר יישוב, והוא חלק מהמערך התורני של לומדי התורה ביישוב. עובדי היקב לומדים תורה בשעות הבוקר, לאחר מכן עובדים ביקב ובערב חוזרים לכולל ולמשפחה. כל אנשי היישוב הם אנשי תורה, מהציבור החרדי, ולכן העבודה עם היין מקבלת אור נוסף.

כדי לשמור על הרמה והאיכות, היקב לא הופך למסחרי ואת היינות של יקב אור הגנוז לא תמצאו במדפי הרשתות הגדולות. היקב עצמו הוא לא קטן בכלל, אבל תפוצתו נשמרת לחנויות היין הייחודיות.

יקב אור הגנוז השקיע גם באתר בו אפשר לקנות עם משלוח, וישנו גם מרכז מבקרים בו ניתן לטעום ולקנות את כל סוגי היין שהיקב מציע.

כך יוצא שכל אחד יכול להתחבר ליין המיוחד שלו שמאחוריו עומדת קהילה שלמה שחיה למען הציבור, ובמגוון מחירים גם הטובים מתחילים מ-60 ש"ח ועד פרימיום בסביבות ה-450 ש"ח.

מקבלים איכות בקידוש בשבת

כך למשל יין הר-סיני של יקב אור הגנוז שנחשב לסיפור הצלחה בכלל ובמיוחד בציבור החרדי.  למה סיפור הצלחה? בעבר לא הייתה מודעות בציבור ליינות איכותיים והיו קונים יין לקידוש מתוק במחיר מאד מוזל. לא התעסקו עם יינות וגם לא הכירו.

מי שאינו רגיל ליין, נרתע בתחילה מטעמו המריר ולכן מעדיף יין מתוק. ביקב "אור הגנוז" הבינו שישנה דרישה למתיקות, ולכן בחרו בענבים הכי משובחים שעברו תהליך מוקדם וכך נוצר יין שמאד איכותי מצד אחד וגם מתוק מהצד השני.

לכן, מי שמתחיל לחוות את עולם היינות האיכותיים, יכול להתחיל מטעמו המתוק של יין הר-סיני שנחשב למתוק במיוחד. דרכו הוא יכול להיחשף ליינות טובים וייחודיים.

יין הר סיני מסוג קוהר עובר תהליך מיוחד ונלקח מענבים איכותיים ברמות בשלות מאד גבוהה כדי שיהיה סוכר בכמות הגבוהה ביותר והמתיקות באה באופן טבעי. תהליך הבצירה נעשה בשלב בשלות כל כך מאוחר עד שהענבים קרובים להפוך לצימוקים. לאחר מכן נכנס התירוש (כך נקרא הנוזל לפני הפיכתו ליין) להקפאה ל-3 ימים ולאחר מכן עובר תהליך חימום על אש טבעית של עצי זית, ואז מתחיל את תהליך התסיסה שלו שנמשך קרוב לחודשיים ורק לאחר מכן נכנס לחביות עץ אלון. החביות מאוכסנות תחת כיפת השמיים, ולא במקום קריר כדי למצות את הטעמים העמוקים של הענבים עד תום. בכך מקבל היין את המתיקות הטבעית והפירותיות שמייחדת אותו. 

מחירו של היין: 89 ש"ח, ולפני תקופת החגים ישנם מבצעים ושווה לבדוק בחנויות היין. על הדרך כדאי לבדוק גם את יין הר-מירון שגם הוא מתוק, שעובר הליך ייצור אחר והוא לא מתיישן בחביות עץ אלון. מחירו: 60 ש"ח.

 למי שכבר מבין: הצעות ליינות יבשים

אלו שכבר מבינים דבר או שניים ביין, ולא חייב את הטעם המתוק מאד, ביקב אור הגנוז ישנן שלוש סדרות איכותיות: עמוקה, מרום ויינות פרימיום מסדרת נמורה. ההבדל ביניהם הוא זמן היישון בחבית, כאשר יינות הפרימיום מסדרת נמורה נחשבים ליוקרתיים ביותר.

שמות היינות הם לפי שמות החלקות בה גדלו הענבים, ולכל חלקה וחלקה יש אופי שונה. כך יכול להיות שסוג הענב שווה באותה חלקה, אבל עם גדילתו טעמו ואיכותו ישתנה בין חלקה לחלקה.

תכירו שני יינות מעולים, אדומים ויבשים. בסדרת מרום: יין שמאי, ובסדרת עמוקה - שיראז מרוס. אלו יינות למבינים בטעמים של יין ורוצים לחוות איכות.

כמובן שישנם גם יינות לבנים למי שמחפש יותר רעננות וקרירות.

מסדרת עמוקה - סוביניון בלאן שרדונה: יין לבן יבש שהוא בלנד תערובת של סוביניון, בלאן ושרדונה ביחד. היין עם אופי מאד חזק של הסוביניון אבל יחד עם הטעם הפירותי של השרדונה הופך את היין לעשיר.

עוד יין מסדרת עמוקה - גוורצטרמינר. יין לבן חצי יבש על שם זן הענבים הצרפתי שגדל יותר בגרמניה. יין מאד מיוחד, קיצי, פירותי עם ניחוחות של פרחים, מרענן וכייפי. 

 

יינות מולצים: אילימה, הר סיני וגוורצטרמינר. צילום: יחצ
יינות מולצים: אילימה, הר סיני וגוורצטרמינר. צילום: יחצ
הגדלה

 

אז איזה יין לוקחים לפורים?

חג הפורים סובב סביב היין, בין בתהליך "עד-דלא-ידע" באירועים ובחגיגות, ובין בארוחות הגדולות בהן היין מלווה את הסעודה.

כדאי להפריד בין סוגי היין לפי מהלך היום. יין ששותים במהלך היום, על בטן ריקה ולא ליד סעודה כבדה, עדיף יין לבן. הוא קליל, ומתאים לכל מצב, לבן חצי-יבש מאד זורם ומביא המראה מאד מתונה, ו"עובד יפה" בשביל השכרות.

 במהלך הסעודה, מבין היינות האיכותיים של יקב "אור הגנוז" התחרות קשה, ובכל זאת מבין היינות האדומים היבשים המומלץ הוא: אילימה שנקרא על שם המכללה לרפואה משלימה שמבוססת על בריאות טבעית, על שם אילים, המקום בו חנו עם-ישראל במדבר שם דובר על ענייני רפואה.

יין אילימה הוא ייחודי מבין כלל היינות ברחבי בארץ שהוא ללא ביסולפיט. כאשר מכינים יינות מוסיפים חומרים משמרים, גופרית במינון מאד נמוך, שזה בעצם הביסולפיט. במהלך הבציר עצמו ובכל שלבי היין מוסיפים את החומר שתפקידו לשמור על היין שלא יתקלקל אן יתחמצן וכך שהוא שומר על הריחות והטעמים. החומר מגיע באבקה במיוצרת בתנאי מעבדה.

יין אילמה הוא היחידי שהוא ללא חומר משמר ולכן התהליך שהוא עובר נעשה בטכנולוגיה מאד מיוחדת ומאז זהירה, כדי לשמור על היין גם בלי הביסולפיט, החומר המשמר.

תנאי הייצור הם ברמת סטריליות ונקיות ברמה גבוהה ומבוקרת כדי שלא יהיה שום מגע ביין ושום גורם שיכול לפגוע בו. מרגע שהוא נכנס לחביות הוא נשמר בטמפטורה מבוקרת במהלך כל הייצור, ואפילו במרכז המבקרים לא תראו אותו על המדף, אלא מוציאים אותו, עבור טעימות, מאולם הקירור.

היתרון ביין בלי ביסולפיט הוא גדול מאד. לרוב כאבי הראש, החולשות או הבחילות שמגיעים לאחר שתיית יין מגיעה בגלל הביסולפיט, גם מי שרגיש לחומר ובגלל זה נמנע משתיית יינות יוכל ליהנות מיין איכותי. לכן לפורים, היין הזה מתאים במיוחד מביוחד עבור "היום שאחרי".

היין נעשה לכתחילה מענבים איכותיים מחלקות מאד שמורות מגנעים, ובמהלך ייצורו אין חומר שמתערב בשמירה. יין טהור לגמרי. היין עם אופי כבד ולכן מתאים לארוחה בשרית דשנה שהוא מלווה אותה ומתערבב בטעמים.

להשקיע ביקב שמאחוריו סיפור שלם. צילום: יחצ
להשקיע ביקב שמאחוריו סיפור שלם. צילום: יחצ
הגדלה

אז למה להשקיע השנה דווקא ביינות של יקב אור הגנוז? על הדרך, גם הוכח מדעית שיינות יבשים אדומים שגדלו בכרמים מעל 700 מטר מעל הים הם מאד בריאים עד כדי כך שממליצים לכל אדם לשתות מיין שהופק מהם, ובמיוחד למבוגרים כיוון שהוא מאט את תהליך ההזדקנות. ולמה? מצאו שמעל 700 מטר האנטיאוקיסדן מצוי בענבים בכמות גבוהה, אותו אנטיאוקסידן מקושר לחימצון של התאים בגוף האדם שגורמים להם להזדקן. מיותר לציין שהענבים באור הגנוז - גידולם מתחיל ב-760 מטר.

היקב הבוטיק מציג תפיסת עולם מעניינת, מרתקת וייחודית שמפרנסת קהילה שמאחוריה עומד סיפור שלם. עולם של אידאולוגיה של לומדי תורה שחיים מתוך תחושת שליחות.

אז פעם הבאה שאתם קונים יין, תכירו ותחחברו לעולם שמגיע מאחוריו, לטעמים, לנופים, לאווירה, והחיבור של "אור הגנוז" להבאת הגאולה. בדקו בעצמכם.