השכנים יהרסו את החומה שנבנתה שלא כדין. אילוסטרציה - השכנים יהרסו את החומה שנבנתה שלא כדין
השכנים יהרסו את החומה שנבנתה שלא כדין. אילוסטרציה (צילום: אנספלאש)
אאא

התובע, שרכש מחצית הזכויות במגרש בשטח דונם באשקלון, גילה לפני כ-6 שנים כי שכניו – הבעלים במשותף של המחצית השנייה של המגרש – בנו חומה על שביל המעבר המשותף באופן שצימצם משמעותית את רוחבו, ואף בנו קיר ותריס בשטח החנייה שהוקצה לו באופן שהקטין את החנייה והקשה על השימוש בה.

בתביעה שהגיש בשל כך לבימ"ש השלום באשקלון ב-2013 הוא עתר בין השאר, לחייב את הנתבעים להרוס את החריגות המפריעות והלא חוקיות ולהורות להם לפצות אותו בכ-350 אלף שקל בגין הגשת התנגדות סרק לתוכנית בניית ביתו, שלטענתו עיכבה את הבנייה ב-20 חודשים.

הנתבעים טענו להגנתם כי הבעלים הקודמים ידעו על הבנייה ושתקו לגביה כך שלמעשה הסכימו לה. הסכמה זו, לטענתם, חלה גם על התובע שרכש זכויות הכפופות לה. בנוסף הם טענו שככל שקיימת סטייה מהתוכנית הרי שהיא שולית ואינה מצדיקה להורות על שינוי המצב הקיים.

לגבי התביעה הכספית, טענו הנתבעים כי העיכוב במתן ההיתר נבע מסיבות אחרות שאינן קשורות בהם.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

חוסר תום לב

השופטת סבין כהן קיבלה את התביעה בחלקה לאחר שביקרה בנכס.

השופטת קבעה כי נסיונם של הנתבעים להתנער מתוכניות הבנייה והפיתוח מהווה חוסר תום לב. תוכניות אלה הן המחייבות את הצדדים ועל בסיסן ניתן ללמוד שהנתבעים פלשו באופן לא חוקי לשטח השביל המשותף שהוקצה מחלקו של התובע.

השופטת כהן דחתה את הטענה כי מדובר בפלישה שולית וקבעה כי בסופו של דבר (לאחר שהתובע יבנה חומה לביתו) רוחב השביל עלול להצטצמם באופן שלא יאפשר נגישות סבירה לביתו של התובע.

לפיכך השופטת קבעה כי הנתבעים יצטרכו להרוס את הבנייה תוך 60 יום אלא אם יגיעו להסכמה עם התובע בנוגע לבניית חומה משותפת המקובלת על שני הצדדים.

גם לגבי החנייה נקבע כי המצב בשטח אינו תואם את תוכניות הפיתוח וכי בעקבות בניית הנתבעים שטחה צומצם ב-1.5 מטר. על כן, הבנייה בשטח החנייה צריכה להיהרס (לרבות הקיר והתריס) ואילו לגבי קיר נוסף, שנמצא בשטחם של הנתבעים אולם קרוב לחנייה ועלול להפריע לתובע, יצטרך לקבל היתר בנייה מהרשויות. אם בתוך שנה הנתבעים לא ישיגו היתר כזה – גם גורלו יהיה הריסה.

עם זאת, התביעה הכספית נדחתה לאחר שהשופטת קבעה כי הוגשה "ללא פירוט מתאים וללא ראיות מספיקות". כן נדחתה תביעה נוספת של התובע, שביקש לאסור על הנתבעים להפעיל בביתם פעוטון. השופטת פסקה כי לא הוכח שהפעוטון מהווה מטרד או גרם לירידת שווי ביתו של התובע.

בנסיבות אלו, חייבה השופטת את הנתבעים לשלם 600 שקל (מחצית מאגרת התביעה) ו-3,000 שקל שכ"ט עו"ד.

  • ב"כ התובע: עו"ד יורם דהאן
  • ב"כ הנתבעים: עו"ד סער רשף

עורכי דין תכנון ובנייה • לפסק הדין לחץ כאן

הכותבת: עו"ד שלי רוזטל עוסקת ב- דיני מקרקעין 

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותבת לא ייצגה בתיק.

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.