מעט גשם והרבה דאגות: ארבע שנות בצורת

ברשות המים הודיעו על קיצוץ חריף בקצבות המים של החקלאים זאת בשל כמויות הגשמים הנמוכות ומפלס הכינרת שירד הרבה מתחת לקו האדום. החקלאים מודאגים (כלכלה)

דניאל הרץ | כיכר השבת |
הכינרת (צילום: משה שי, פלאש 90)

החורף מתקרב לסיומו וכבר ברור כי מדובר בשנה שחונה למדיי שמשפיעה קשות על מפלס מי הכינרת ומעוררת דאגות רבות בקרב החקלאים. רשות המים הודיעה בסוף השבוע שעבר כי על החקלאים בכל רחבי הארץ להיערך לקיצוץ חריף במכסות המים בשל המצב שמתדרדר לאחר 4 שנות בצורת יחסית בהן ירדו כמויות גשמים נמוכות מידי.

ברשות המים הזהירו כי מלבד המפלס הנמוך עלה שיעור מליחות המים לרמה הגבוהה ביותר שנרשמה בחמישים השנים האחרונות. המצוקה ניכרת גם בשפיעה הנמוכה של הנחלים, שאחדים מהם צפויים להתייבש לחלוטין במהלך הקיץ וכן בירידה במפלס מי התהום. "שנת בצורת נוספת תגרום למשבר חמור", הזהיר דובר רשות המים. לדברי החקלאים, החלה הרשות כבר בצעדי חיסכון חריפים והחקלאים מצפים לגזרות שייבשו שדות ומטעים.

"רשות המים כבר קיצצה לנו 25% מהמכסות, וברור שיהיו קיצוצים נוספים", אומר שמעון ביטון, חקלאי ממושב אביבים ופעיל באגודות המים של חקלאי הצפון. "הקיצוץ הכולל צפוי להיות בחמישים אחוזים מהמכסות. המשמעות מבחינתנו היא אסון: המטעים לא יוכלו להניב פירות ראויים ואנחנו נצטרך להוריד את הפרי מהעצים על מנת שלפחות העץ יוכל לשרוד. גידולי שדה ייאלצו לדלג על העונה הבאה. המשמעות היא שיהיה מחסור גדול בפרות וירקות במהלך השנה. הצרכנים אולי לא יסבלו כל כך כי המדינה תייבא את התוצרת החסרה, אבל יהיו כאן בנזקים כבדים לאלפי אנשים שמתפרנסים מחקלאות לא מדובר רק במאות המשפחות המתפרנסות באופן ישיר מהגידולים אלא גם במפעלי המזון כמו פרי הגליל שיתקשו לקבל חומרי גלם למוצרים שלהם".

בשבוע הבא יכנסו חקלאי הצפון כנס חירום ובו ידרשו מהמדינה לפרסם את תכניתה להתמודדות עם המחסור הקשה הצפוי במים. הדרישה העיקרית תהיה לפיצוי על הנזקים. במשרד החקלאות מסרבים בינתיים להגיב בנימוק שהמשרד טרם העריך את היקף הנזקים.

למדינה אין מנגנון מסודר להתמודדות עם נזקי בצורת הנגרמים כתוצאה מקיצוץ במכסות המים. הקרן לנזקי טבע, המפצה חקלאים על נזקי בצורת, מפצה רק על נזקים לגידולי בעל, בעיקר שדות חיטה בדרום, התלויים במי גשמים בלבד. מנכ"ל הקרן, שמוליק תורג'מן, יודע כבר כעת שהקרן תצטרך לפצות השנה בעשרות מיליוני שקלים את החקלאים ב"רצועת הבצורת" שעל פי החוק יש לפצות אותם על אבדן יבוליהם. "כמות הגשמים בדרום הייתה 80% מהממוצע והגידולים נפגעו מאד. הגורם לנזק אינו רק כמות הגשמים אלא העיתוי: הפסקה גדולה מידי בין אירוע גשם האחד לשני מיבשת את השדה והיבולים גם אם הכמות הכללית של הגשם סבירה". בשבוע הבא יירדו מומחי הקרן לשדות על מנת לקבל אומדן מדויק יותר של היקף הנזקים.

באופן מעניין, צפויים חקלאי הדרום היבש יחסית להיפגע פחות מחקלאי הצפון: החקלאות בדרום נהנית מאספקה יציבה של מי קולחין – מי ביוב מטוהרים. גם אספקת מי השתייה לשימוש ביתי ותעשייתי אינה צפויה להיפגע: מפעל ההתפלה הגדול שהוקם בתחילת העשור מבטיח את כמעט את כל צרכי המדינה והכינרת אינה מקור המים העיקרי כבעבר והיא מספקת פחות מ-10% מתצרוכת המים של ישראל.

בשנים האחרונות מנסה רשות המים ליזום את הקמתו של מתקן התפלה נוסף באזור הצפון, שינתק לחלוטין את תלות היישובים באזור ממים טבעיים, אולם מכשולים בירוקרטיים מקשים על מציאת אתר מתאים להקמת המפעל.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר